סוכה ונויה אסורים כל שיבעה,דיני ישיבה בסוכה

 

 

א. פירות ושאר מיני אוכלים שתלו אותם בסוכה לנוי, אסור ליהנות מהם עד מוצאי שמחת תורה, ואפילו אם נפלו מן הסוכה אסור ליהנות מהם. ובשבת ויו"ט אסורים בטלטול משום מוקצה. ולכן טוב להתנות בערב החג בנוסח זה, "אני מתנה על נויי הסוכה לאוכלם מתי שארצה", ואז אם יפלו יוכל לאוכלם. אבל אם התנה בנוסח "אני מתנה עליהם לאוכלם כשיפלו" אין תנאי מועיל כלל ועדיין הם באיסורם, שמתוך שהוקצו בבין השמשות של כניסת החג הוקצו לכל החג, אבל כשמתנה לאוכלם לכשירצה, לא הוקצו בבין השמשות. ובגוף הסוכה לא מועיל שום תנאי ליהנות ממנה, ולכן אסור ליטול אפילו קיסם מהסוכה לחצוץ בו את שיניו.

ב. אם ירדו גשמים בימי החג, מותר להסיר את הסדינים התלויים בדפנות הסוכה, ולכן לא יקשרם מערב יום טוב, שאז לא יוכל להתירן ביום טוב, אלא יענבם בעניבה.

ג. יש נוהגים לתלות בסוכה בדפנותיה, פרוכת שהיתה על ארון הקודש לנוי וליופי. (וכמובן שיש לו מלבד הפרוכת דפנות כשרים כדין). וכן נהגו להקל בעת מלחמה, ליקח פרוכת ולתלות כנגד החלונות בבית הכנסת, או בביתו, כדי להאפיל על האור בלילה, בשעת לימוד ותפילה, שגם זה נחשב לצורך מצוה.

 

 

 

 

ד. בערב חג הסוכות לא יאכל פת יותר מכביצה (כשיעור 54 גרם לערך) משעה עשירית ומעלה. כדי שיוכל לאכול כזית פת (שחייב לאכול בלילה הראשון בסוכה) לתאבון. ויש מחמירים בזה מחצות היום ואילך, ובמקום הצורך יש לסמוך על המקילים. ומכל מקום ראוי להחמיר שלא לאכול סעודה כבר מחצות, מכיון שאוכלים בלילה עם צאת הכוכבים, יש להקדים להימנע מלאכול מחצות.

ה. נכון להיזהר לכתחילה שלא לקדש עד צאת הכוכבים (כעשרים דקות אחר שקיעת השמש), ועל כל פנים יזהר שהכזית פת שאוכל בסוכה יהיה אחר צאת הכוכבים. וטוב לחזור ולאכול כזית פת כעבור שעה וחומש מהשקיעה לצאת ידי חובה לפי דעת רבינו תם.

ו. אין לאשה לענות אמן אחר ברכת לישב בסוכה ששומעת בקידוש.

ז. מצות עשה מן התורה לאכול כזית פת בלילה הראשון של חג הסוכות בסוכה. וצריך לכוין קודם אכילתו שהוא יושב בסוכה זכר ליציאת מצרים, וכמו שנאמר למען ידעו דורותיכם וכו’, ושהוא בא לקיים מצות עשה באכילתו.

ח. מעיקר הדין יוצאים ידי חובת אכילת כזית הפת בסוכה בלילה הראשון של חג הסוכות גם כשיש בו תערובת לפתן של סלט או דגים וכיוצא. ומכל מקום לכתחילה נכון לאכול כזית הפת בלי שום תערובת של לפתן, אבל טיבול במרק וכיוצא בזה, אין בו חשש כלל. ומכל מקום נכון לחוש לכתחילה לסוברים שאין לאכול בליל א’ של סוכות לחם מבושל.

ט. יש להקפיד לאכול הכזית בלי הפסק ושהיות בינתים, שצריך שיאכל הכזית בכדי אכילת פרס. ולכתחילה טוב להחמיר לאכול הכזית תוך ד’ דקות. ואם אי אפשר, עד שבעה רגעים וחצי.

י. אין יוצאים ידי חובה באכילת כזית עוגה בליל חג הסוכות.

יא. אם שכח לומר יעלה ויבוא בברכת המזון, בליל חג הסוכות, אם נזכר כשאמר ברוך אתה ה’ לפני שיחתום בונה ירושלים, יאמר למדני חוקיך, ויחזור ליעלה ויבוא. ואם חתם בונה ירושלים, יאמר שם ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם אשר נתן (שבתות למנוחה ו) מועדים לשמחה וכו’ את יום (השבת הזה ואת יום) חג הסוכות הזה את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה’ מקדש (השבת ו) ישראל והזמנים. וממשיך ברכת הטוב והמטיב. ואם לא נזכר עד שהתחיל בברכת הטוב והמטיב, שאמר ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם לעד האל וכו’, חוזר לראש ברכת המזון.

יב. אם ירדו גשמים בלילה הראשון, העיקר לדינא לדידן שגם בלילה הראשון יש פטור של מצטער, ופטורים מלישב בסוכה. וכן דעת מרן שקבלנו הוראותיו. ואם רוצה להחמיר ימתין קצת אולי יפסקו הגשמים ואחר כך יכנס ויאכל בסוכה, אבל לא יצער עצמו בליל יום טוב משום כך, לשהות זמן ממושך. ואם אחר שאכל בבית פסקו הגשמים, אם לפני חצות לילה פסקו, יכנס לסוכה ויברך לישב בסוכה ויאכל לפחות כזית. ואם לא פסקו הגשמים עד אחר חצות לילה, לא יברך לישב בסוכה אלא אם כן אוכל פת יותר מכביצה.

יג. כיצד מצות ישיבה בסוכה? אוכל ושותה וישן ומטייל ודר בסוכה כל שבעת ימים, בין ביום בין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת הימים אדם עושה את ביתו עראי וסוכתו קבע. כיצד? כלים נאים ומצעות נאות בסוכה, וכלי שתיה כמו כוסות בסוכה, אבל כלי אכילה לאחר אכילה חוץ לסוכה, וכגון קערות וקדרות. וכעת אין מקפידין להסיר הצלחות לאחר האכילה. והמנורה בסוכה, וקורא ולומד בסוכה. ואם הוא מעיין ומדקדק היטב בסוגיא שאז נוח לו יותר להיות בבית, יכול ללמוד חוץ לסוכה. ואם יש לו ספרים הרבה בבית ונחוץ לעיין בכמה ספרים ויש טירחא יתירה להוליכם לסוכה, רשאי ללמוד בהם חוץ לסוכה.

יד. אין ישנים חוץ לסוכה אפילו שנת עראי, אלא אם כן הוא איסטניס ובנקל יבוא לידי הצטננות, שאז דינו כמ"ש חז"ל שמצטער פטור מן הסוכה.

טו. המשחק בקוביה בסוכה, מלבד האיסור של שחוק בקוביה, הוא גם מחלל בזה קדושת הסוכה.

טז. אסור לעשות שום תשמיש בזוי בסוכה. וכן לא ישטוף וידיח כליו שם.

יז. בשאר ימי החג חוץ מלילה הראשון, אינו חייב לאכול בסוכה, אלא אם רצה לאכול פת יותר מכביצה, שהוא כחמשים וארבע גרם ומעלה, צריך לאכול בסוכה, ויברך "לישב בסוכה". וטוב שיאכל ששים גרם, שיוכל לברך לכל הדעות. ואם רצה אוכל פירות וירקות חוץ לסוכה. ואפילו קבע סעודתו עליהם, פטור מן הסוכה. וכן האוכל אורז או בשר ודגים וגבינה ושאר מיני לפתן, ואפילו בקבע, וכן האוכל פת פחות מכביצה, פטור מן הסוכה מן הדין.

יח. האוכל עוגות יותר משיעור כביצה, חייב לאכול בסוכה, אבל לא יברך לישב בסוכה, אלא אם כן אוכל מהם באופן שקובע סעודתו עליהם, שאוכל כשיעור ארבע ביצים ומעלה, שאז חייב בנטילת ידים וגם מברך עליהם המוציא וברכת המזון, ואז יוסיף גם ברכת "לישב בסוכה". ואם אוכל עוגה פחות מכביצה בודאי שאין צריך סוכה, דלא עדיפא מפת.

יט. מי שאוכל סעודת קבע מתבשיל של חמשת מיני דגן, כגון איטריות, חייב בסוכה, ויברך לישב בסוכה. ואם אינו קובע סעודה עליו, כל שאוכל יותר מכביצה חייב בסוכה, אבל לא יברך לישב בסוכה, ובפחות מכן פטור מן הסוכה.