סלחתי לה

ארנק ריק ואוברדראפט בבנק לא
מעודד, הלוואה שלא הוחזרה וחוסר
הרגישות של החברה ה"טובה" –
יכולים להיות סיבות מספיק טובות…
לסלוח.
 

חברתי הטובה לוותה ממני 60 שקלים. חיכיתי ימים ארוכים והיא אפילו לא הזכירה את הנושא. היו בליבי רגשות מעורבים: מצד אחד, כעסתי על חוסר האחריות וחוסר הרגישות שלה, ומצד שני, זכרתי שהיא אמרה לי פעם שיש לה בעיה בזיכרון ולכן הבנתי את ה"אדישות" וניסיתי לשכוח ולסלוח. אך היות שזאת לא הפעם הראשונה שהיא שוכחת, לא הצלחתי לסלוח.

פעם אחת אכלנו יחד במסעדה בשרית. והיא פשוט קמה והלכה לפני שהגיע החשבון. היו עוד מספר פעמים שאכלנו יחד בבתי קפה ולא היה לה כסף מזומן. הצעתי לשלם בשבילה, והיא כרגיל שכחה להחזיר…

ידעתי שלא טוב להסתובב עם כעס בליבי. הרגשתי שזה הרבה יותר גרוע מאשר להסתובב עם ארנק שחסרים בו 60 ₪. התקשרתי לאמי והתייעצתי איתה. אמי הציעה להזכיר לה בעדינות וזה מה שעשיתי. שלחתי לה SMS בזו הלשון: "להזכירך, הלוויתי לך 60 ש"ח".

היא שלחה מיד תשובה של התנצלות והמון תודה על התזכורת, אבל לא יותר מזה…

לילה אחד הסתובבתי בשכונת "גאולה" בירושלים ורציתי לקנות כמה דברים חשובים, אבל הארנק היה ריק והאוברדראפט בבנק לא היה מעודד. אז נזכרתי בהלוואה… בשכחה ובחוסר האחריות ובחוסר הרגישות של החברה ה"טובה". באותו רגע כעסתי עליה.

ואחרי רגע נרגעתי. חשבתי על אהבתו של השם יתברך ואמרתי לעצמי: אם אני צריכה כסף, יש לקדוש ברוך הוא שליחים רבים לתת לי אותו! אז למה אני דואגת? למה אני כועסת?

החלטתי לסלוח לה ולשכוח, וללכת לקנות את כל מה שאני חייבת בכרטיס אשראי מתוך בטחון בהשם יתברך.

זמן רב רציתי לקנות כמה ספרים בסדרת "סיפורי צדיקים". ניגשתי לחנות ספרי קודש ושאלתי על מחיר ספרון אחד.

"15 ש"ח", השיב המוכר.

"יש הנחה על כמות?"

"תלוי כמה".

"ארבעה ספרים".

"אם ככה, כל אחד יעלה 14 ש"ח".

חשבתי ששקל אינו הנחה משמעותית, לכן בחרתי רק שני ספרים וניגשתי לקופה. המוכר העביר את כרטיס האשראי שלי ונתן לי לחתום. להפתעתי גיליתי שהוא גבה ממני סכום כפול, 56 ש"ח במקום 28. כשהבעתי את הפתעתי בפניו, הוא התנצל והסביר כי חשב שלקחתי 4 ספרים, ונתן לי את ההפרש 28 ש"ח במזומן.

שמחתי שכעת אוכל לקנות בכסף זה לחמניות מתוקות מחיטה מלאה, שלא ניתן להשיגן בכל מקום והן מצרך חיוני עבורי כשאני עובדת שעות ארוכות מחוץ לבית. בדרכי, עברתי לסופרמרקט וקניתי מצרכים בסיסים: חלב, גבינה וכו’. בחנות זו יש עוזר קופאי שמעביר את הפריטים ומכניס אותם לשקיות. נהניתי מאוד מהפינוק בשירות, אך בצאתי מהחנות הסתכלתי על הקבלה של האשראי והיה נראה לי שהסכום שגבו ממני – 74 ש"ח – כלל לא תואם את עלות המוצרים שרכשתי.

חזרתי לקופה, ושוב זכיתי להתנצלות ולהפרש במזומן: 32 ש"ח.

שמחתי מאוד שהקב"ה דאג לי למזומנים בדרך מכובדת, אך שמחתי פי כמה כשגיליתי מהו הסכום של שני ההפרשים שקיבלתי בשתי החנויות: 28 ועוד 32 ש"ח שווה 60 ש"ח בדיוק!…

חשתי שבזכות הסליחה בלב זכיתי לכסף, וחשוב מכך בהרבה: לאיתות ברור משמים…

* * *
יצירת קשר לסיפורי אמונה ותשובה – odedmiz@actcom.co.il
(ספרי "אור חוזר" מאת המחבר ניתנים לרכישה בחנות האתר)