עובדים את אותו אלוקים

"אתה יכול לומר "שמע ישראל" עכשיו,
בטא את אמונתך בהשם לפני מותך.
אתה כבר לא צריך לסובב את פניך לקיר
כי שנינו עובדים את אותו אלוקים"…

רבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש זי"ע עבד כל כך קשה על האחדות בעם ישראל, כך שכל יהודי יאהב את זולתו. לא פעם אנשים נוטים לבלבל ולטעות בין ויכוח, או מחלוקת, בין צדיקים, שזה, לצורך ההמחשה, כמו לעמוד בין שתי משאיות מאק שעומדות להתנגש אחת בשנייה, בלשון המעטה. וזה עדיין כואב מאוד אם הם ממשיכים לחלוק אחד על השני.

האדמו"ר ממעליץ שליט"א סיפר לי פעם אחת סיפור נפלא, שעבר מאב לבן, מסבו הגדול רבי מאיר (מאיר'ל) מפרמישליאן. גם אתם, קוראים יקרים, הפנימו סיפור זה היטב היטב בליבכם והשתמשו בו בכל פעם שאתם מאפשרים לעצמכם את ה"תענוג" הזה שנקרא מחלוקת:

רבי מאיר מפרמישליאן ורבי יצחק מסטרטין היו מזה זמן רב חלוקים ביניהם, סכסוך ישן וממושך מלא מתחים. הידיעה הברורה – שזה לא מוביל לשום מקום, הובילה את רבי מאיר לפעולה אחת: להגיע לרבי יצחק במטרה להשכין שלום ביניהם. כשהגיע רבי מאיר, רבי יצחק סובב את פניו אל הקיר. "אנא ממך רבי יצחק", פנה רבי מאיר ואמר, "הרשה לספר לך סיפור":

בזמן האינקוויזיציה בספרד, אחד האנוסים, שנחשד בקיום יהדותו בחשאי, חלה במחלה סופנית עד שהגיע ליומו האחרון. נציג מטעם המשטר האינקוויזיטורי פנה אל הכומר המקומי ופקד עליו ללכת לביתו של האיש הגוסס כדי שיתוודה בפניו, כי כך יוכיח את היותו קתולי, "ואם לא ירצה, נעלה אותו על המוקד כמו כל יהודי", חתם את דבריו.

הכומר ושליח נלהב מטעם המשטר הגיעו אל ביתו של החולה, אך החולה סובב את פניו אל הקיר, כשהוא מסרב להתכחש לאמונתו בבורא עולם גם בדקות האחרונות לחייו.

"אהה", אמר השליח הנלהב, "הוא יהודי בסתר!"

"לא", אמר הכומר, "הוא פשוט מובך. קשה לו להתוודות לפני אחרים. כולם חייבים לצאת מיד מהחדר!", פקד על הנוכחים.

רק החולה הגוסס והכומר נשארו בחדר. הכומר, שהיה יהודי אנוס בעצמו, לחש באוזני החולה: "אתה יכול לומר "שמע ישראל" עכשיו, בטא את אמונתך בהשם לפני מותך. אתה כבר לא צריך לסובב את פניך לקיר כי שנינו עובדים את אותו אלוקים".

"שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד!" אמר הגוסס בנשמתו האחרונה ונפטר.

* * *

"אתה רואה, רבי יצחק", אמר רבי מאיר, "אתה כבר לא צריך לסובב את פניך לקיר, כי שנינו עובדים את אותו אלוקים".

והמחלוקת? הסתיימה בו במקום.