עושים קניות? איך אתם משלמים?
התפילה היא ממש כמו כסף מזומן שבעזרתה אנו משלמים וקונים דברים בסופר-מרקט של הקב"ה, וברגע שהאדם מגיע לסכום התפילות הנדרש עבור אותו הדבר שמבקש, מיד הוא מקבל אותו...
התפילה היא ממש כמו כסף מזומן שבעזרתה אנו
משלמים וקונים דברים בסופר-מרקט של הקב"ה,
וברגע שהאדם מגיע לסכום התפילות הנדרש עבור
אותו הדבר שמבקש, מיד הוא מקבל אותו.
עני אחד נכנס לסופר-מרקט גדול וביקש להתקבל לשיחה עם המנהל, העובדים ידעו במה מדובר, מנהל הסופר-מרקט שהם מועסקים בו מוכר לכולם כאיש חסד שידו פתוחה לכל נצרך, יהיה מי שיהיה, לכן הם הפנו את העני למשרדים שבירכתי האולם הגדול ושם נפתחה לו דלת עץ מפוארת והוא הוכנס אחר כבוד לשיחה עם המנהל הנדיב.
בשיחה עם המנהל ביקש העני שתינתן לו אפשרות להפקיד אצל הקופאית סכומים קטנים של כסף שהוא אוסף בכל יום, וכאשר יתאסף בקופה סכום של כסף הראוי לקנות בו דבר מה, הוא יקבל את אותו הדבר. בזה המנהל יעשה אתו חסד גדול, כי מצד אחד הוא משלם על מה שלקח ואין לו בושה, ומצד שני יכול הוא לאגור אצל הקופאית סכומים של כסף בלי שאלו יברחו לו בין האצבעות, ובסכום שהצטבר לקנות מצרכים שבלי הסדר שכזה לא תהיה לו לעולם אפשרות לשלם עליהם בבת אחת. המנהל הסכים בחפץ לב.
למחרת הגיע העני עם שקית של מטבעות והפקיד אותה אצל הקופאית שנבחרה לכך. הוא אמר לה להפקיד את הכסף הזה עבור תנור מיקרוגל שהיה במבצע. עוד כמה שבועות של הפקדות לטובת המיקרוגל ישלימו את הסכום הנדרש והוא יוכל לקבל את המיקרו-גל שאשתו כל כך זקוקה לו.
ביום השני הגיע שוב העני והפקיד אצל הקופאית סכום של כסף עבור המיקרוגל, וכן היה ביום השלישי.
ביום הרביעי הגיע העני עם אותה שקית מוכרת, אבל ביקש לפתוח חשבון חדש בשביל לקנות מוצר אחר לו הוא זקוק בדחיפות, את הכסף עבור המיקרוגל ישמרו לו אבל כרגע הוא חייב להתמקד על המוצר השני. ביום החמישי הוא הגיע והפקיד כסף עבור אותו מוצר, אולם ביום השישי הוא ביקש להתחיל לשלם עבור מוצר אחר שגם עבורו הוא הפקיד כספים יום או יומיים, וכן היה בימים הבאים, כאשר בכל כמה ימים העני מחליף את המוצר עבורו הוא משלם.
לאחר כמה שבועות של הפקדות קרא המנהל לעני והעיר לו בחביבות שכך הוא לא יוכל לקנות שום דבר מאחר וכל כמה ימים הוא מחליף מוצר, אמנם הצטבר לו סכום גדול אבל הוא מחולק על כמה מוצרים ואין לו מספיק כסף עבור שום מוצר בנפרד. "אני מציע", אמר לו המנהל, "שאם אתה צריך כמה מוצרים בדחיפות, שתחלק את הכסף של כל יום בין המוצרים הדחופים, זה יקח לך יותר זמן אבל סוף כל סוף תקנה אותם.
העני הסכים לשנות את השיטה, ובכל יום היה מגיע עם שקית המטבעות ומחלק אותה, מטבע זו לטובת מוצר זה ומטבע זו לטובת מוצר אחר, וכך הפקיד מטבע לכל מוצר שרצה במשך זמן ארוך. לאחר כמה שבועות הוא ביקש לעשות לו חשבון כמה כסף הצטבר לו עבור כל מוצר, ולאכזבתו הרבה ראה שבקושי הצטברה עבור כל מוצר עשירית מהסכום הנדרש משום שחילק את כספו על הרבה מאוד מוצרים.
המנהל כבר התחיל לאבד את סבלנותו, הוא קרא לעני ואמר לו שיתחיל לקחת את עצמו בידיים, שיחליט לאיזה מוצר הוא זקוק יותר מכל ויפקיד את כספו עבור מוצר זה עד שישלים את הסכום הנדרש ויקנה אותו ורק אחר כך יעבור למוצר אחר, או על כל פנים יחלק את כספו בין שני מוצרים או שלושה, "אבל לשלם בכל יום כמה אגורות עבור מוצר זה וכמה אגורות עבור מוצר זה וכך לגבי עשרות מוצרים?! לא חבל על הזמן והמאמץ שלי ושלך?"
העני החליט להתמקד על מוצר אחד ואכן תוך כמה שבועות הונח תנור מיקרוגל חדש במקום של כבוד במטבח הקטן של אשת העני, כמה שבועות לאחר מכן התחילו בני הבית לישון על מצעים חדשים, וכמה שבועות אחרי כן קיבלו הילדים בצהלות שמחה את פניו של אביהם שהגיע מהסופר-מרקט ובידו שקיות עם נעליים חדשות לכל בני הבית, וכך המשיך העני בהסדר המיוחד עם המנהל הנדיב במשך שנים מספר עד שיצא מעניותו והתחיל לחיות חיים של עושר וכבוד וכו’.
הנמשל למעשה זה היא התפילה. התפילה היא הכסף שבעזרתו אנחנו משלמים וקונים דברים בסופר-מרקט של השם יתברך – מידות טובות, לצאת מתאוות, לזכות ליראת שמים, ללמוד תורה וכדומה, וגם דברים גשמיים שכל אדם צריך, הכל אפשר לקבל על ידי התפילה והכל תלוי בכמות התפילות, כמו שכתוב: "ונשלמה פרים שפתינו", שהתפילה היא הדרך לשלם עבור מה שמבקשים מהבורא.
התפילה היא ממש כמו כסף מזומן. ברגע שהאדם מגיע לסכום התפילות הנדרש עבור אותו הדבר שמבקש, מיד הוא חייב לקבל אותו, כמו שראינו שמשה רבנו התפלל תקט"ו תפילות בשביל להכנס לארץ ישראל, והקדוש ברוך הוא היה חייב לעצור אותו ולומר לו להפסיק להתפלל, כמו שכתוב בפרשת אתחנן "רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה", מזה אנו לומדים שאם היה ממשיך להתפלל היה חייב הקדוש ברוך הוא לתת לו להכנס.
זהו חוק רוחני שאי אפשר להפר. כאשר אדם מתפלל את סכום התפילות הנדרש חייבים משמים לתת לו את בקשתו, כמו שאמר רבי חנינא (ברכות לב): כל המאריך בתפילתו – אין תפילתו חוזרת ריקם. ובלבד שלא יעיין בה, כלומר שלא יצפה שתעשה בקשתו תיכף ומיד, וגם לא אחרי שהוא מרגיש שהוא התפלל הרבה, כי מי יודע מה הוא סכום התפילות שהוא צריך להתפלל? אלא יתפלל ויתפלל בלי ציפיות, עד שיקבל את מבוקשו, כמו שאמרו חז"ל: אם התפלל אדם וראה שלא נענה יתפלל שוב, שנאמר: "קוה אל השם, חזק ויאמץ ליבך וקוה אל השם" קיווי אחר קיווי.
דבר זה ראינו אף עם אמהות הקדושות שהתפללו עשרות שנים לבנים ולבסוף קיבלו בנים, ומה עלה על דעתן במשך כל השנים הללו של ציפיה? שהקדוש ברוך הוא לא שומע תפילתן? לא ולא. הן היו בטוחות שהוא שומע ומאזין לכל תפילה ותפילה שלהן, אחרת היו מתייאשות ולא היו ממשיכות להתפלל, אלא הן ידעו שצריכות הן להגיע לסכום התפילות הנדרש ואז בודאי יקבלו את מבוקשן. הקדוש ברוך הוא פשוט כל כך נהנה מתפילת האמהות, לכן הוא עיכב את ישועתן בשביל שיתפללו אליו עוד ועוד, כמו שאמרו חז"ל: מפני מה עשה הקדוש ברוך הוא את האמהות עקרות? מפני שהתאווה לתפילתן.
וכן אמר רבי נתן מברסלב: בכל מקום שאני רואה חסרון, או שלא התפללו על זה, או שהתפללו אבל מעט. משמע מזה, שעל ידי ריבוי תפילות אפשר למלאות כל חסרון בלא יוצא מהכלל, וכל עוד שיש לאדם חסרון זה רק מראה שהוא לא התפלל על זה מספיק, כי אם היה מתפלל את סכום התפילות הנדרש היה בודאי ממלא את חסרונו.
בעצם כל תכלית בריאת העולם היא בשביל שיתפלל האדם ויקבל מבוקשו על ידי תפילתו, כך הבורא רוצה להנהיג את עולמו, שהרי הוא מתאווה לא רק לתפילת האמהות, אלא לתפילת כל יהודי ויהודי. ראיה לכך היא שלכל יהודי יש חסרונות, וכמו שאנו תולים את חסרון האמהות שהיו עקרות בכך שהקדוש ברוך הוא התאווה לתפילתן, כך יש לתלות כל חסרון שיש לנו בכך שהקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתנו, ולא שחס ושלום הקדוש ברוך הוא לא מעוניין לתת לנו דברים ולהשלים את חסרונותינו, הרי ידוע שכל רצונו של הבורא בבריאת עולמו הוא שיהיה לו למי לתת ולהשפיע, וכי נוח לו לבורא שיסתובבו בריותיו בהרגשת חסרון ומסכנות? אלא שהבורא רוצה שנעבוד ונתייגע בתפילה עבור כך.
מדוע הבורא רוצה שנתפלל על כל דבר? מה איכפת לו לתת לנו תיכף ומיד? יש לזה כמה סיבות:
סיבה ראשונה – כמו שבגשמיות – בשכל של העולם הזה – אדם שהזיע והתייגע עד שהגיע לאיזה מעמד כלכלי מסויים, הוא מעריך את מה שיש לו ושמח במה שיש לו, ולעומתו אחד שמקבל את זה בחינם אינו מעריך את זה, כך גם אדם שמקבל דבר על ידי תפילות יעריך את מה שקיבל ויהיה שמח בחלקו.
סיבה שניה – שהתענוג של הבורא הוא התפילה של האדם והוא מבקש מהאדם, כביכול, למלאות לו תענוג זה, ותמורת זה הוא ימלא את תענוג האדם וייתן לו בקשתו. רבינו אומר שזה כמו שאנו מפרנסים את הקדוש ברוך הוא בתפילות ולפי זה הוא נותן לנו פרנסתינו.
סיבה שלישית – אם האדם יקבל את חסדו של השם יתברך בלי תפילות הוא יתבייש בכך, כמו אחד שמקבל נדבה בלי שעמל עבורה, לכן השם יתברך ברחמיו נותן לאדם אפשרות להתיגיע בתפילה עבור כל דבר ובכך הוא מקבל את זה כשכר המגיע לו ולא כמתנת חינם.
סיבה רביעית – אם אדם לוקח משהו בעצמו, אז אפשר גם לקחת את זה ממנו, אבל אם הוא קיבל את זה מהשם יתברך על ידי תפילות, אז כבר אי אפשר לעולם לקחת את זה ממנו.
לכן כתוב בתהלים: "הרחב פיך ואמלאהו", הקדוש ברוך הוא מודיע לנו, שכל מה שאנו צריכים לעשות הוא להרחיב את הפה – לפתוח אותו בתפילה – והוא ימלא את פינו, אלא שיש דברים גדולים שצריך פה רחב מאוד כדי שייכנסו בו, ואם האדם ירחיב את פיו מעט הוא לא יקבל כלום מאותו דבר. אולם כיצד ניתן להרחיב את הפה יותר ממה שהוא? הרי יש לו גבול. אלא ככל שנרבה בתפילות, כביכול על ידי שפותחים את הפה עוד פעם ועוד פעם, הקדוש ברוך הוא מחבר מה שהצטבר מהרחבות הפה בכל פעם עד שנתקבל פתח גדול מאוד, וזה הכלי לקבל את השפע האלוקי.
ועתה נחזור למשל של העני שהפקיד מטבעות בקופת הסופר-מרקט.
כאשר האדם מתפלל כל יום על משהו אחר, הוא לא יצליח לצבור לעולם מספיק תפילות כדי לקבל את מבוקשו, ונראה לו שכל יגיעו לריק. גם אם יתפלל בכל יום קצת על כל דבר, גם באופן הזה קשה מאוד שיקבל את מבוקשו, כי גם כך לעולם הוא לא מצליח להגיע לסכום התפילות הנדרש ממנו.
הדרך הנכונה היא לבחור עניין מסויים שזקוקים לו מאוד, ולהתפלל עליו כמה שיותר עד שמקבלים אותו, ורק אז לעבור לנושא אחר. ואם בכל זאת רוצים להתפלל על כמה דברים, אז כל אחד יעשה את החשבון שלו שבסופו של דבר לא יתייגע לריק, לכן טוב שיתפלל רק על כמה נושאים בודדים באופן שיהיו לו הרבה תפילות לכל נושא, אחרת הוא לא יראה תוצאות. זו טעות שהרבה טועים בה, שמתפזרים בתפילתם על הרבה נושאים או שמתפללים זמן מסויים על דבר אחד ועוזבים אותו לפני שמקבלים אותו ופונים לעניין חדש. חבל מאוד, משום שתפילותיהם מצטברות לסכום נכבד אולם הכל מחולק על הרבה דברים ואין מספיק תפילות עבור כל דבר בנפרד, לכן הם לא רואים תוצאות לתפילתם.
לכן, בדיוק כמו שהעני הנ"ל צריך מן הסתם להתאזר בגבורה רבה ובסבלנות על מנת להתמקד על מוצר אחד שחשקה נפשו, כי בודאי לאחר תקופה מסויימת ליבו מושך אותו לקנות מוצר אחר, וגם הצורך שהיה לו במוצר הראשון לפעמים יורד קצת בעיניו, כך הוא אצל האדם המתפלל אל הבורא יתברך ומבקש ישועה בכל מיני עניינים, צריך הוא להיות עקשן גדול ולדבוק במטרתו עד אשר ישיג את מבוקשו, גם אם הדבר יקח לו כמה ימים ושנים, כי בודאי כאשר מקבלים דבר על ידי תפילה אזי הישועה שלימה ומלאה בכל מיני טוב והרווחה אמיתיים, ומלווה בכל מיני השגות רוחניות וברורים נפלאים, לכן טוב להתעקש עד שיקבל את מבוקשו. העקשנות הבאה לידי ביטוי במקרה כזה, היא רק על התמדת הרצון ולא כדי שידחק את השעה חלילה, כי לא שייך כלל לדחוק את השעה אם אין לו מספיק תפילות, וחייב האדם להיות מוכן מראש לעבוד את העבודה הנדרשת בשביל לקבל את מבוקשו, ארוכה ככל שתהיה.
השם יתברך יזכנו להרבות בתפילות ותחנונים בכל יום על כל הנדרש לנו ונזכה לכל טוב בזה ובבא ביחד עם כל עם ישראל. אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור