ענייני שמירת הלשון לפי סדר פרשיות – כא מנחם אב

 

 

ועתה נבוא לבאר מה שכתב (במדבר כא, ז): "ויסר מעלינו הנחש", והיינו שהתבוננו שבדיבורם עוררו עליהם את המקטרג הגדול, החויא רבה, שהוא מקטרג והולך. התפלל לה’ ויסר מעלינו אותו, וממילא יסור המכה לגמרי, ותשוב השמירה כשהיתה, ושמע משה לדבריהם והתפלל עליהם.

 

"ויאמר ה’ אל משה"  (שם כא, ח) "עשה לך שרף". היינו מה שאתה מבקש להסיר לגמרי שיהיו משומרים כתבחילה ולא יגעו הנחשים בהם, זה אי אפשר, מכיון שנתנו כוח בדיבורם לקטרג, אי אפשר לסתום פיו לגמרי, ושיהיו משומרים כבתחילה, אלא לזה תועיל תפילתך: מכאן ואילך לא אגרה בהם הנחשים. ואף שמכל מקום הם מסוכנים, עשה לך שרף ושים אותו על נס, בגובה, היינו שיתבוננו תמיד, שבדיבורים עוררו את השרף העליון, והוא קיטרג עליהם לפני כסא הכבוד [וכמו שכתוב בתנא דבי אליהו (רבה פרק יח, ועיין חלק ב’ פרק ה ד"ה וכמה, חלק ב’ פרק ט"ו ד"ה ועשית), שהלשון הרע שהאדם מספר, הוא עולה עד כנגד כסא הכבוד, שנאמר (תהלים ע"ג, ט): "שתו בשמים פיהם וגו’"], ועל ידי זה יהיו נכנעים לה’, וירחם עליהם. ובזה סרה הקושיא הרביעית.

 

 

 

 

שמעתי ציור מהצדיק רבי שמואל נאראוולער זצ"ל, אנחנו לא מרגישים איזה קלקול יכול להיות על ידי לשון הרע, למשל בבית של עשירים תולה נברשת גדולה על מסמר בתקרה מקומט ממעל על התקרה, ועל העליה בא גנב לגנוב, ובלי כוונה הוא יסחב את המסמר המקומט, ועל ידי זה יפול כל הנברשת ועשה שמות בבית.

 

כך לשון הרע, האדם מדבר רק דיבור אבל צריכים להתבונן איזה קלקולים יוצאים מזה הדיבור (משלי כ, יח): "מחשבות בעצה תיכון ובתחבולות עשה מלחמה". כמו במלחמה צריכים לדעת תחבולות היאך להניצל מהשונא, ולהתגבר עליו ולדעת את מפת הארץ שלוחמים בה, כך מוכרחים ללמוד הלכות לשון הרע, כי היצר הרע ומידותינו הרעות נלחמים בנו שנדבר לשון הרע, ואם לא יודעים דיני לשון הרע, האיך נוכל לנצח שלא לדבר לשון הרע. (מבקשי השלמות פרשת משפטים).