פרשת השבוע אמור – שלושה חלקים
פרשת השבוע אמור: כל אדם מורכב משלושה חלקים חשובים שמסייעים לו בעולם הזה, שלאחר פטירתו הם חוזרים למקומם חוץ מחלק קטן שנשאר כאן, ולא סתם. בואו לגלות למה.
האדם מורכב משלושה חלקים: חלק טבעי – המניע את מחזור הדם, מערכת העיכול והגדילה. חלק חיוני – שהם חמשת חושיו. וחלק שכלי – בו ילמד ויתבונן.
כאשר ילך למנוחת עולמים, חוזרים החלקים לשורשם: הטבעי חוזר לדומם, החושים אל ההעדר, והשכל אל האלוקים. רק שבעלות הנפש השמימה לא חוזרת כולה, אלא משאירה בארץ חלק קטן שבו וממנו התהוו כל חטאי האדם.
לכן הזהירה תורה לכוהנים: "לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו", שלא ילכו לבית הקברות כדי שלא יבואו במגע עם חלקי הטומאה הבוקעים מהחלקות. ולא אסרה זאת מהם בשאר בשרם כדי לא למנוע הפרידה מקרוביהם, והיתר זה הוא בבחינת "על כל פשעים תכסה אהבה".
עניין הטומאה הבוקע מן הקברים הוא דווקא לגבי נפשות המון העם שכל ימיהם התייגעו במלחמת היצרים, היטהרו ונטמאו וחוזר חלילה, עד שרובם נכנעו במידת-מה לתאוותם ולכן נקבעה ונחקקה בהם.
לא כן הנפשות הזכות, הצדיקים, שלא נטמאו בנגעי בני אדם כל כך, ולמרות שישוב גופם אל הארץ לא יטמא כי גם בעודו חי היה טהור, כמאמר הנביא (יחזקאל יד): "הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה". הנביא וכל הדומים לו, נפשותיהם מטהרת גופם ולכן גם בשובם אל האלוקים לא נשאר בקברם צלליות מטומאת העולם הזה. יתירה מזו, חלק נפשם הנשאר למטה נעלה יותר מנשמת החיים של אותם ההולכים בהבלי הזמן, ועל זה אמרו חז"ל: 'צדיקים במיתתם קרויים חיים', כי אותו חלק שהיה חי בעודם חיים מוסיף לחיות בארץ ולכן קברותיהם אינם מטמאים.
כל החלקים חוזרים למקום, אבל רק חלק אחד נשאר כאן…
וכן אמרו חכמים בפטירתו של רבי יהודה הנשיא: 'אותו היום שמת רבי בטלה כהונה'. כלומר, שגם הכוהנים שכפי הדין אסורים מלהיטמא למתים ליוו את מיטתו, כי היה במדרגת פרישות שחלקו הנשאר בארץ היה טהור כמו שהעיד על עצמו: 'גלוי וידוע… שלא נהניתי מן העולם הזה אפילו באצבע קטנה'. (הדברים המובאים עד כאן לקוחים מספרו של רבי יצחק עראמה זצ"ל בעל 'ספר העקידה', שהיה רב גדול בספרד בזמן הגירוש ועל קברו היה כתוב "לא גל אבנים זה, אבל מזבח").
ובדרשות הר"ן (דרוש שמיני) מוסיף לבאר בזו הלשון: "אין ספק שראוי שנאמין, שכמו שבזמן שבית המקדש היה קיים היה זה המקום המקודש המוכן לחול בו שפע הנבואה והחכמה, עד שבאמצעותו היה נשפע לכל ישראל, כן ראוי שיהיו בכל דור נביאים וחסידים מוכנים לקבל השגות אלוקות של חכמה ונבואה, עד שבאמצעותם יועבר השפע לכל המוכנים בבני דורם. ולא בחייהם בלבד, כי גם אחרי מותם מקומות קברותיהן ראויים להימצא השפע שם בצד מן הצדדים. כי עצמותיהם, אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלוקי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיכול להספיק לבאים למקומותיהם, לקבל מהם. ומפני זה אמרו רז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם. כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר, להימצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלוקי. וכתיב "גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ" ודרשו – מה גפן חיה ונשענת על עצים מתים, כך ישראל חיים, ונשענים על הצדיקים שבמיתתם קרויים חיים".
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור