פרשת השבוע חיי שרה – מה אתם יודעים על המקום שלכם?

המקום גורם, כל מקום גורם למשהו, כשאנו הולכים למקומות מסוימים קורה כך ובמקומות אחרים קורה אחרת. ולא רק, לכל מקום יש השפעה גורלית על חיינו, לכן התורה דורשת מאתנו ללכת תמיד אל המקום הנכון "וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלוקיך בו", משום שיש מקומות נבחרים ומקומות מהם צריכים לברוח.

זהו אחד ממרכיבי האדם – המקומות בהם הוא נמצא, כי אדם זה ראשי תיבות א'נשים, ד'ברים, מ'קומות. האנשים איתם הוא מתרועע, הדברים והדיבורים בהם הוא מתעסק, והמקומות בהם הוא נמצא – כל אלה עושים את האדם שהוא, וזה 'המקום גורם'.

ועל מנת להגיע למקום הנכון צריך להכיר את מקומו הנוכחי, שזו אחת הדרישות הבסיסיות מכל מחפש – להכיר את מקומו, שתהיה לו מסוגלות בסיסית לענות לשאלת 'אייכה?' המהדהדת בחלל הבריאה מיום היווסדה. אם אדם לא מסוגל לענות על שאלה זו, כלומר שאינו יודע את מקומו, כיצד יוכל ללכת אל המקום הנכון? אדם לא יכול לנווט על פי מפה אם אין לו את נקודת הציון בה הוא נמצא, כדי שהוויז ינווט הוא קודם כל מתחבר למיקום שלך, לכן אדם צריך בראש ובראשונה להכיר את מקומו, לאפס את כל המערכות השכליות והרגשיות עד שיוכל לומר בכל רגע נתון "הנני", כמו אברהם אבינו, שהיה הראשון ללכת אל תוך עצמו ולמצוא את מקומו. 

זה אחד המאפיינים הבולטים של אברהם אבינו – הוא כל הזמן הולך ממקום למקום, הוא כל הזמן מחפש, הוא יצא מחרן אל ארץ כנען ושכהגיע אל ארץ כנען "ויעתק משם ההרה ויט אוהלו בית אל", אחר כך "וירד מצרימה", ואחרי השתהות קלה "ויעל ממצרים וילך למסעיו וירדוף את המלכים עד דן", וכל זה כדי למצוא את הנחלה, את המקום המדויק לו, את המקום שלו, עד שהתקיים בו "ואברהם שם למקומו" – וגם אז המשיך הלאה לחפש, שהרי המקום של האדם נכלל במקומו של עולם, לכן גם אחרי שמוצאים אותו צריכים לחפשו מחדש, לחתור לאורך ולרוחב בעמקי הנפש, בחלל ההוויה, יעלו שמים ירדו תהומות עד אשר נמצא מקום.

זאת התנועה הנפשית אותה למדים מאברהם – מחפשים, מוצאים את המקום שלנו וממשיכים לחפש אותו בו זמנית, כי הכלל הוא – שאין יודעים כלל, וכמו שאי אפשר להשיג את בורא עולם כי לית מחשבה תפיסה בו כלל (אין בו השגה), כך לית מחשבה תפיסה בחלקיק האלוקי שבקרבנו שהוא עיקר עצמנו ומקומנו. זה תמיד 'נוגע לא נוגע', לומדים מתפלפלים מבינים משיגים מה שמשיגים ואחר כך מתרוקנים כלא יודעים ומתגעגעים כוספים, משתוקקים אל המקום הבא אשר יבחר הקב"ה.

וזה שנאמר 'תכלית הידיעה שלא נדע' – אדם צריך להפנים תמיד את האמת הפשוטה שהוא כלל לא יודע. זה לא עניין של ענווה, זאת האמת! אמת שצריכים להתחדש בה חדשים לבקרים, לא השגתי כלום ואני לא יודע כלום וכך מרוויחים שני רווחים חשובים – גם חיים את האמת, וגם נעשים כלי לקבל תובנות חדשות, מתחדשים, החיים זורמים, כי זרם החיים עובר דרך הגעגועים ולא דרך השכל. לא מה שאתה יודע מחייה אותך, אלא מה שעדיין לא השגת.

והכל מתחיל מזה שהאדם יכיר את מקומו, ועל עניין זה אמרו "כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו", וקביעת המקום היא ההתבוננות במיעוט ההשגה הקיימת, כי למרות שהקב"ה קרוב אלינו ואיתנו ממש ובכל רגע נאמר בו "אם תדרשנו ימצא לך", עם זאת ובאותה נשימה – אינסופיותו מוכיחה לנו שעניין אמתתו הוא "עמוק עמוק מי ימצאנו".