פרשת השבוע לך לך – כל העולם אצלך

טבע האדם להתפעל ולהתרשם מסביבתו, לחשוב לדבר ולפעול כאנשי עירו, כפי שתיאר זאת הרמב"ם עבורנו – "דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו".

ואם פעם היה חי אדם בכפר קטן אי שם והשפעת הסביבה עליו הייתה מסביבתו הקרובה, היום כל העולם נמצא בתוך ביתו. היום לא צריכים לצאת לעולם, העולם נמצא אצלנו בבית. כל נקודה בעולם כלולה מכל העולם הנשטף מידע כלל עולמי, והכל משפיע על הדעות שלנו וממילא על המידות, ובעיקר והכי חשוב על הבחירות שלנו.

כידוע, ישנם כוחות מנוגדים רבים והאדם נמצא בתווך, מתנדנד בלהט החרב המתהפכת, ככבשה בין שבעים זאבים, וכדברי ראש אומתנו אברהם אבינו בספר יצירה – "לב בנפש כמלך במלחמה" – מחפש אמצע בין ימין ושמאל.

אך התורה מבשרת לנו שיש עצה: "ובחרת בחיים"! אדם יכול לבחור, ועל שם זה הוא נקרא אדם, על היותו בעל בחירה. ומכוח סגולי זה נאמר עליו שנברא בצלם אלוקים ובדמותו, ממש כמו האלו-ה שאין מי יאמר לו מה תעשה ומה תפעל, כך האדם אין מי שכופה או מכריח אותו במעשיו. 

וזו תכלית האדם – להפוך לבעל בחירה שלם, כמו שהתפאר רבי נחמן מברסלב בעצמו ואמר, "כשיושבים על הכיסא, אזי הוא אדם" – כמלמד עניין זה, שרק כאשר אדם מושל בכל כוחות הנפש המנוגדים המרומזים בחיות המרכבה, עליהם נאמר שלֹא יִסַּבּוּ בְלֶכְתָּן, אִישׁ אֶל עֵבֶר פָּנָיו יֵלֵכוּ, אזי האדם הוא אדם.

על עוצמת כוח הבחירה אנו למדים מסיפור המבול, דור בו אנשים שקעו בעיוורון מוסרי, ודווקא שם היו בודדים שבחרו אחרת והצליחו מכוח בחירתם להשפיע אפילו על כמה בעלי חיים, שבזכותם גם הם לא שינו דרכם ונבחרו להיכנס לתיבה, כי האדם בכוח בחירתו מביא אורה לכל הבריאה. ועל כוח הבחירה נאמר – "יש עניין שנתהפך הכל לטובה", כי בין רגע, כהרף עין ממש, יכולים להתחבר אל הקודש פנימה ולהיכנס אל בית הבחירה, אל תוך עצמך, להיות כמו אברהם שהיה יחידי בעולם ולא השגיח על בני האדם שסרים מדרכו של מלך העולם, והמשיך את דרכו של נח ואף הגדיל והרחיב את כוח הבחירה, ומעצמו התהלך לפני האלוקים כי התבונן והרהר ובחר.

אך טבעו של אדם לזרום עם הזרם, קשה לו היות בבחינת "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", אולם הבחירה היא סגולה נפשית נשגבה אותה נתן לנו הבורא במתנה – להיות ברי יכולת להפעילה בכל מקום בכל מצב, כמו שעשתה רבקה שהייתה ראשונה לאמץ בחינת "אֶחָד הָיָה אַבְרָהָם", ושמרה על אנושיותה ועשתה חסד משפט וצדקה גם במקום שכבר אבדה. וכמו אותם צדיקים מיוחדים, שאפילו במחנות הריכוז שמרו על צלם אלוקים ובחרו להיות אדם, כי האדם הוא שנותן את המשמעות לחייו והוא עושה זאת מכוח בחירותיו, כי זאת תכלית חייו – לבחור, ולבחור נכון.

ובשביל לחזק את כוח הבחירה צריכים תפילה, כי תפילה מחזקת הבחירה, כשאדם מתפלל הוא מתפעל, וההתפעלות מחזקת את הזהירות שהיא המידה עליה עומד כל בניין נפש, ומכוחה מתחדדות הבחירות לטובה.

ועל זה אמרו שצריכים לומר "מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי", אם יאמין בעצמו וירצה לא תהיה זו אגדה. והכל מתחיל מהאמונה בעצמו, שזאת הבחירה החשובה מכל הבחירות והיא  התכלית של כל התכליות, "שיאהב את עצמו עם הש"י" כי כל האמונות והאהבות שיש בעולם נובעות מהאהבה והאמונה של האדם בעצמו, ביכולותיו, בערכים שסיגל לעצמו, וכל בחירה טובה שעושה מעצימה את האלוקות הנמצאת בלבב פנימה, הומיה.