פרשת “ויקרא” מפניני הפרשה

פרשת "ויקרא" מפניני הפרשה

"ַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" (ויקרא א, א)

חומש ויקרא פותח במשפט  שבו הקדוש ברוך הוא קורא אל משה להיכנס לתוך אוהל מועד, ככתוב "ויקרא אל משה". משה רבנו שהיה "כבן בית" אצל בורא העולם – כפי שנאמר 'וידבר אליו פנים אל פנים', ועוד אמר הקדוש ברוך הוא על משה 'נאמן בתי הוא'.

זאת ועוד הרבה מעל כל הבנה, משה הוציא את בני ישראל מארץ מצרים, עלה ארבעים יום וארבעים לילה השמימה והוריד את התורה הקדושה, אף התעסק במלאכת ובניית המשכן ובכל זאת לא נכנס פנימה עד אשר הקדוש ברוך הוא קורא לו. הוא מחכה להזמנה.

המדרש מלמד אותנו יסוד חשוב ביותר לחיים, יסוד של דרך ארץ ונימוסים; ולא בכדי נאמר "דרך ארץ קדמה לתורה", אדם שאינו מתנהג בצורה טובה, ראויה ומנומסת אין ראוי לקבל וללמוד ממנו דברי תורה. כי אין בו דעת אמת.

ואדרבא מי האיש המנומס כדוגמת משה רבנו, לעילה ולעילה, משביר כל בני ישראל – למרות היותו הגדול שבישראל, ולמרות כל מעמדו הנשגב והמרומם לא הרשה לעצמו להיכנס פנימה ללא רשות וללא הזמנה מאת הקדוש ברוך הוא. מצד אחד נימוסים ודרך ארץ, ומצד שני – מידת ענווה. הוא יודע שהוא בסך הכל בשר ודם ובורא העולם הוא הכל, ואינו מרשה לעצמו לכנוס פנימה ללא הזמנה מפורשת.