פרשת “מטות מסעי” מפניני הפרשה

על טהרה ומסעות..

פרשת "מטות מסעי" מפנינאי הפרשה

פרשת מטות :  "וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת משֶׁה. אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם" (במדבר לא, כא-כג)

כאן מגיע הציווי האלוקי על טבילת כלים והגעלתם, על מנת להכשיר אותם. ננסה להבין מדוע הלכה זו כה חשובה ומדוע הרבה אנשים נוטים להקל בה ראש. ובכלל מהי השפעת הטבילה לא רק על כלים אלא על הנפש עצמה הן אצל איש והן אצל אישה.

טבילת כלים הינו הליך מחייב (הכשר מצווה) על מנת לאפשר שימוש על ידי יהודים בכלי אכילה ושתייה שעברו מבעלות של גוי לבעלות של יהודי. זה יכול להיות גם חפץ חדש או כלי חדש! ואלו שיש בבתיהם כלי ישן/חפץ שטרם עבר טבילה, זו השעה להטבילו. 

הגמרא לומדת חיוב טבילת כלים מפרשיית מלחמת מדיין , רבא: "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר". (נחלקו הפוסקים יש הסוברים דאורייתא ויש דרבנן)

הסיבה לטבילת הכלים מובא בתלמוד הירושלמי "לפי שיצאו מטומאת הגוי ונכנסו לקדושת ישראל", ולא כפי שנהוג לחשוב, שמטרת הטבילה היא לנקות את הכלי מחומרים לא כשרים שהגוי שם על הכלי, או מאוכל לא כשר שהגוי אכל בכלי. כלי שלא הוטבל יש לו השפעות רוחניות שליליות על האנשים והדבר מזיק ביותר, שהרי יש בו טומאה, כאשר מטבלים כלי רוח הטומאה שבו מוסרת ושורה עליו קדושה כראוי לעם קדוש.

מדוע מטבלים כלים?

רצונו של הקב"ה לייחד את עם ישראל מכל העמים ולהעניק להם מעמד גבוה ומכובד כנאמר בתורה  "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש".

לכן, ציווה עלינו בתורה, שכלי מאכל שהבעלות עליהם עברה מידיים נוכריות לידיים יהודיות, בטרם יתחילו לשמש את היהודי ובכדי לקדש אותם לקראת תפקידם החדש והגבוה – כלי האכילה של העם הנבחר, לצורך כך עליהם לעבור תהליך התקדשות בטבילה במקווה כשר, ואנו גם יודעים שלכל דבר יש שורש רוחני, גם אפילו לכלים דוממים וחפצים יש שורש ומהות רוחנית אותם גם יש לטהר בטרם יעברו לשימוש אצלנו, בבחינת, "קדושים תהיו כי קדוש אנוכי".

טבילת בני אדם במקווה טהרה

דברנו על כלים וחשיבות הטבילה שלהם, קל וחומר אצלנו בני האדם; גברותי ורבותי מה איתנו? מה עם הנשמה האלוקית שלנו? גם אותה ראוי וחובה לטהר! הבה נלמד בכמה מילים על חשיבות הטבילה לאנשים:

אצל נשים – פשיטא שהן מחויבות לטבול במקווה להסיר את טומאת נדתן כדי להיטהר לבעליהן. טבילה במקווה מנקה מכל הזוהמות הרוחניות שנדבקות באישה והיא מתקדשת ומטהרת ולא רק זו בלבד אלא שגם בטבילה שומרת ומגינה על בעלה וילדיה.

למעוניינת בדיסק "ואת עלית על כולנה" – על סגולות המקווה ובעיקר סיפורים מרגשים ושובבי לב למי שזוכה וטובלת. הדיסק מופץ חינם.

טבילת גברים – "טבילת מקווה מושיע מכל הצרות חס ושלום, ומטהר מכל הטומאות ומכל החטאים, כי מקווה ממשיך דעת וחסד עליון מאד", "ע"י טבלית מקווה הפרנסה בנקל, ונתבטל המחלוקת והכעס, וזכוה לשלום ולרחמנות, ולדעת גדול, וזכוה לרפואה, ולחיים ואריכות ימים, ולעורר בני אדם לשם יתברך" (רבי נחמן, ליקוטי עצות פרק מקווה). מנהג חסידות יפה ומשפיע ביותר טבילת מקווה מידי יום ביומו או לכל הפחות שישבת וחגים.

פרשת מסעי : "וַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם" (במדבר, ל"ג, ג')  –  "וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר…" (במדבר, ל"ג, מ"ט-נ"א)

בפרשה מופיעה רשימה מפורטת של התחנות, 42 במספר, בהן חנו בני ישראל במהלך המסע, החל מיציאת מצרים ועד נהר הירדן מול יריחו ואלו הן: רַעְמְסֵס, סֻּכֹּת, אֵתָם, פִּי הַחִירֹת, מִגְדֹּל, מָרָה, אילִם, ים סוף, מדבר סין, דפקה, אלוש, רפידים, מדבר סיני, קברות התאווה, חצרות, רתמה, רימון פרץ, לבנה, ריסה, קהלתה, הר שפר, חרדה, מקהלות, תחת, תרח, מתקה, חשמונה, מוסרות, בני יעקן, חור הגידגד, יטבתה, עברונה, עציון גבר, קדש, הור ההר, צלמונה, פינון, אובות, עיי העברים, דיבון גד, עלמן דבלתימה, הרי העברים, ערבות מואב.

מסעות אלה המסופרים לנו בתורה, באים ללמד אותנו את מסעיו של האדם בחייו בעולם הזה. אלה מסעיהם למוצאיהם, שבו כל אדם חייב לעבור את 42 הנקודות הללו בחייו, שבהם הוא פוגש ונתקל בנקודות השונות שהם חלק ממסע חייו, ועל כך נרחיב אי"ה בקאוצינג השבועי.

רבותינו מלמדים אותנו שמסעות אלה הם כנגד שם מ"ב. שם מ"ב הוא משמותיו של הקב"ה, הנקרא בשם זה משום שיש בו מ"ב אותיות. מ"ב אותיות אלו הם ראשי התיבות של תפילת "אנא בכח.." אב"ג ית"ץ, קר"ע שט"ן, נג"ד יכ"ש, בט"ר צת"ג, חק"ב טנ"ע, יג"ל פז"ק, שק"ו צי"ת