צדיק

 

קיום כל המצוות הם בבחינת פריעת בעל חוב. ומי שזוכה לעשות מצוות בשלימות כל כך, עד שנכלל על ידי זה עם כל הבריאה כולה בהשם יתברך בעצמו, כביכול, זה בחינת שמסלק את החוב ליד המלווה בעצמו.

 

ועל כל פנים צריך לסלק ליד שליח המלווה, היינו שצריכים לעשות כל המצוות על דעת משה רבנו ע"ה, שהוא ציר נאמן לשולחיו, כמו שנאמר: "בכל ביתי נאמן הוא", ולקשר עצמו בשעת עשיית המצווה להצדיק האמת שהוא בחינת משה, ואז נחשב גם כן כאילו מסלק את החוב ליד השם יתברך בעצמו.

 

 

 

כשהלך פעם רבי מנדלי לציון של רבנו עם עוד אחד מאנשי שלומנו, והתנפל עליהם אחד מהמתנגדים בדברי ביזיון עד אשר כינה אותם בשם כלבים.

 

אמר רבי מנדלי לזה שהלך עימו בצחות: "אכן צודק הוא המתנגד, ומתכוון הוא שאנו ככלב בן יפונה שהלך להשתטח על קברי האבות ברגלו את הארץ, כמו שאמרו חז"ל, ואומר המתנגד שנדע שאף אנו בהליכתנו להשתטח על ציון רבנו הקדוש, דומים אנו לכלב בן יפונה…"

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.