קאוצינג מפרשת ויצא – מכוונים למטרה כל הדרך!

מפרשתנו ניתן ללמוד דברים יקרי ערך גדולים ונצורים לחיינו אנו, כאשר המוטיב המרכזי הוא כוח רצון אדיר, כוון תמידי אל המטרה/היעד מבלי לסטות ממנו ימינה ולא שמאלה, כוח התמדה נחישות ואמונה עצמית.

בפרשת השבוע אנחנו חווים סיטואציות, התפתחויות, תהליכים ודילמות מגוונות שבהם עומדים יעקב, רחל ולאה. בעיות, מכשולים, ניסיונות לא פשוטים והמון המון רעשי רקע – אולם כל אלו ועוד הרבה אינם מהווים חסימה בפני יעקב, רחל ולאה איש ואישה בדרכו ובמטרתו בהשגת היעד, אלא אדרבא הם כסוג של קרש קפיצה עבורם להצליח ולהגיע אל המטרה.

בטוחני שהם ראו את המטרה בלבד ולא ייחסו חשיבות לקושי. ליבם היה אמיץ, נחוש והם גילו התמדה והתחייבות לתהליך חרף כל הניסיונות והקשיים בדרך. התהליך היה רק דרך וחלק מהשגת המטרה ולא המטרה עצמה כפי שרבים מאתנו טועים ונופלים באמצע.

בסייעתא דישמייה הבה נבחן את המצבים וננסה לקחת את המתנות הנפלאות לחיינו אנו:

לאה – "וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת" (בראשית כט יז) המדרש מספר שלאה ראתה ברוח הקודש שהיא צפויה להתחתן עם עשו הרשע. היא בכתה והתפללה בלי סוף וכפי שכתוב עיניה רכות מרב בכי ודמעות עד כדי כך שריסיה נשרו. עד שקב"ה שמע את תפילתה והפך את רוע הגזרה והיא זכתה ביעקב. 

יעקב היה אמור להתחתן עם רחל , אולם לאה בכוח תפילתה שנתה את המזל, זכתה בו גם וכמעט לקחה אותו מרחל שהיה זיווגה לכתחילה. רחל הייתה שאננה וכמעט לא התפללה כיוון שידעה שכך, וכמעט אבדה את זיווגה. מכאן אנחנו לומדים יסוד מאד חשוב לחיים שעלינו להתעקש בתפילה ובעיקר על עניינים רוחניים לבקש ולהפציר מהשם יתברך עד שנקבל. (בעניינים גשמיים אין הדברים כך אלא צריך סבלנות)

לאה התפללה כל כך חזק ובמסירות נפש עד שזכתה שמלכות משיח תצא ממנה והלוא הוא יהודה בן יעקב שמזרעו יצא דוד המלך.

רחל – "וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה" (בראשית כט כה) יעקב עבד 7 שנים כדי לזכות ברחל, לבן הארמי מרמה את יעקב למרות ההבטחה (וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה, בראשית כט יח) – שבה יעקב אומר ללבן במפורש רחל שהיא בתך הקטנה ולא רחל אחרת או בת אחרת שלך, שהרי ידע עם מי יש לו עסק לכן היה מדויק במילותיו, ואע"פ כן רומה. 

ליל החתונה מגיע ולבן מחליף בין בנותיו. לרחל ויעקב היה סוד של סימנים ביניהם, בליל החופה רחל אינה רוצה לבייש את אחותה ומוסרת לה את הסימנים שנתן לה יעקב אבינו. בבוקר מתגלה התרמית שזוהי לאה ולא רחל. רחל עושה פה מסירות נפש עצומה ואפילו הרבה מעבר לכך שמוסרת לאחותה את הסימנים על מנת שלא תתבזה, לא תושפל ולא יישפך דמה. היא מעבירה לה מידע סודי בינה ובין יעקב וזוהי זכות שעומדת לעד ולנצח נצחים לעם ישראל בזכות מסירת הסימנים!

תנסו לחשוב עליכם ועל הסיטואציה – האם אתם הייתם בכלל מסוגלים לעמוד בניסיון שכזה? איזו מידת וותרנות, אצילות, מכובדות, אמונה עצומה, שתיקה וכבוד כלפי הבריות שאין שני לה. ויתרה על החתן שלה למען אחותה.

יעקב – "וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי: וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן" (בראשית ל, א-ב) רחל מקנאה באחותה לאה בכך שהיא יולדת בנים והיא אינה מצליחה להרות. ואז היא פונה בבקשה ליעקב "תן לי בנים!" אחרת אני כעקרה נחשבת כמתה. עונה לה יעקב האם אני חס ושלום בורא העולם בכבודו ובעצמו שאני יכול לתת לך או לא לתת לך ילדים? במילים אחרות כאומר לה, למה את בכלל פונה אליי? תפני לבורא העולמים! ולמה את סומכת רק על התפילה שלי, שהרי התפילה של האדם עצמו על עצמו מתוך קירות ליבו היא חזקה ביותר.

ומכאן נלמד יסוד חשוב ביותר על כוחה של התפילה. כאשר אדם נמצא בצער וודאי שעליו ללכת לצדיקים שיבקשו עליו רחמים ויתפללו בעדו. אבל אין זה אומר שהוא מקבל פטור מן התפילה אודות עצמו. אדרבא! עליו להתפלל בכל הכוחות בעבור עצמו שהרי בתפילתו יכול לפעול ישועות. וכאשר פונים לצדיק לבקש ממנו שיהיה מליץ יושר – הצדיק יכול לפעול ישועות אבל האדם גם צריך לעשות השתדלות בכוחו ובפיו!