רזומה של אמא

ז'רגון הפמיניסטיות בישר על אישה חופשייה וחושבת, והאימהוּת הפכה לפאסה. אבל, תרשו להציג בפניכם רזומה של אמא, שלא מבייש מנכ"ל חברה שעסוק מכף רגל ועד ראש!

3 דק' קריאה

נטלי קובן

פורסם בתאריך 05.04.21

מאז שז'רגון הפמיניסטיות נכנס לנו לחיים ויצר את האישה החופשייה והחושבת (ואת זה תמצאו כמעט בכל מקום) אימהוּת נהייתה, לצערנו הרב, פאסה. האנטיתזה לנקודת השקפה זו היא היהדות. המצווה הראשונה שאנו מצווים בה היא 'פרו ורבו', כלומר להביא ילדים לעולם, לא פחות. ואם זו המצווה הראשונה, כנראה שמדובר בדבר הכי חשוב למי שברא את כל העולם כולו. כן, הילודה בעם ישראל, המובילה להמשכיותה של האומה היהודית.
 
ההיסטוריה שלנו מלאה בסיפורים מדהימים על נשים עצומות, למרות כל הקשיים שחוו, כל מה שהיה מוטל עליהן לעשות – הן מילאו את התפקיד הכי חשוב ולא ויתרו עליו – האימהות.
 
בימינו, אנחנו צריכות להצדיק את האינסטינקטים האימהיים שלנו. אנחנו צריכות לחייך כל הזמן, כמו הדוגמנית מהפרסומת למשחת שיניים, או כמו הדוגמנית של הבושם היוקרתי, כאילו שזו אימהות. ואנחנו גם צריכות ללבוש בגדים יוקרתיים, ואם לא יוקרתיים אז להשקיע כל הזמן בחתיכות הבד שחלונות הראווה מציעים לנו כל הזמן, וגם רצוי מאוד שיהיו לנו פגישות עסקים, בלקברי ולפטופ, ושנגיע לוועידה כלשהי במקום כלשהו ברגע של תודעה – אם נרגיש מספיק זוהרות. טוב, אז תרשו לי לומר לכם, שמי שאומר שאימהות היא מקצוע לא זוהר, מן הסתם, לא העיף מבט על הרזומה של האימהות שלנו. התעייפתי מכל השואלים שם בחוץ: "אז במה את עובדת?" ושאינם מתרשמים מהתשובה "אמא", לכן הכנתי תיאור תוכנית עבודה (רזומה של אמא) במשרה מלאה, ואפילו יותר.
 
אני מנהלת חברת הסעות ואחראית על "סגל עובדים" קטן. ב'חברה' שלנו, אני מעסיקה מספר 'עורכי דין'. אני מטפלת באופן אישי בכל התביעות – גדולות וקטנות. אני בעלת ניסיון גדול בלראות ולבחון מצבים, יש לי גם דיפלומה המעידה על כך. תחום עיסוק נוסף שלי הוא קריאת מפות – זיהוי קרבות עתידיים – מי ישב ליד מי ברכב, מי יקבל את החלון, מי יקבל את מקום הישיבה ליד פתחי האוורור. מדובר במיומנות לא פשוטה בכלל. תארו לכם. אני גם מומחית בתכנון תוכניות-מנע למלחמות בדרך לשליחויות שאני מבצעת.
 
במהלך הקריירה שלי, רכשתי ידע בתחום ההינדוס והטכנולוגיה. אפיקי המומחיות שלי כוללים קיפול עגלת טיולון בפחות מדקה! כשהשיא היה קיפול עגלת תאומים בלי הוראות נלוות. יש לי מאסטר בחיבור צעצועים מורכבים שנלווים אליהם תרשימים מסובכים.
 
הג'וב הזה סייע לי בתחום נוסף – אומנות הבישול, במיוחד בתחום פיסול מחומר עבודה מקורי – קטשופ. אני יודעת להפוך כל עוף לדג שהופך לירקות אכילים (איך עושים את זה? כל אמא והטריקים שלה!). מעדנים של ממש עבור ילד בן שלוש.
 
אני גם אוצרת יצירות אומנות שמונחות במקום מיוחד – על המקרר. האוסף די מרשים, אם אתם שואלים, במיוחד אלו הקשורות ליהדות ויודאיקה. בתחום זה רכשתי אפיק נוסף – זיהוי עבודות אומנות שנעשו מטביעות אצבעות על הקירות/חלונות ועד ליצירות חול המפוזרות בכל רחבי הבית. ולא רק, הישג מוחץ רכשתי גם ב'אומנות הדביקה'.
 
לא מזמן קיבלתי את המאסטר בריפוי אדמיניסטרטיבי. לאלה מכם שחוו את מעשה הגבורה של הדבקת פלסטר על אצבע של ילד צרחן – אתם בודאי מבינים על מה אני מדברת.
 
יש לי חברת הפקות ועריכה. אני מפיקה בלעדית את רוב צילומי המשפחה – וידאו וסטילס. עיקר ההתמחות בתחום זה היא מסיבות והצגות לכבוד החגים, כשבמקביל ילד או שניים תלויים על דש הבגד. אני צלמת מעולה, על כך יעידו אלבומי המשפחה.
 
אם חשבתם שהתור המעצבן במכבסות הוא 'משהו', אז כנראה שעוד לא נפגשתם עם סל הכביסה של האמא היהודייה. בתחום זה זכיתי בתואר היוקרתי של 'מומחית לחומרי ניקוי לבגד'. אני מכירה את כולם. עשיתי כביסה, קיפלתי אותה, הכנסתי לארון, הוצאתי אותה, והמעגל חוזר על עצמו שוב ושוב. ושתבינו, את התואר הזה לא קיבלתי בחינם, מדובר כאן בניסיון של שנים!
 
לאחרונה, קודמתי לתפקיד במאית, וזה כולל בימוי זמני בילוי ושעשוע, תכנון כל הדברים שמחוץ לבית, כולל ארוחות חטופות ואת כל 100 הדברים שעושים מחוץ לבית.
 
אני פסיכולוגית, מתורגמנית של שפת הג'יבריש, וכן – כמו לכל האימהות גם לי יש עיניים בצד השני של הראש.
 
לא מזמן זכיתי במדליה בתחום הספורט. המדליה ניתנה על נהיגה משולבת עם התעמלות – האכלת תינוק תוך כדי נהיגה, ובמקביל לדבר על ליבו של הילד מאחור, ובו זמנית לומר לילד היושב לידו לא להרביץ לזו שיושבת לצידו, וכל זה תוך כדי הימנעות ממפגש חזיתי עם הבובה שעפה לכיוון השמשה הקדמית.
 
נכון, יכול מאוד להיות שאמא לא יכולה להתחרות עם התואר מנכ"ל המוכר בפי כל. אבל המנכ"ל של העולם – בורא עולם, אמר לנו שמקצוע האימהות חשוב הרבה יותר מכל תואר אחר שאנו רודפות אחריו. לאמא יש משמרות של 24 שעות, ואין תשלום על שעות נוספות, ובדרך כלל אף אחד לא מעריך את זה. ועדיין, כמו כל אמא יהודייה אמיתית, אף אחת מאיתנו לא מבקשת שום דבר בתמורה, אלא רק מתפללת בלי הפסקה על הנחת שתרווה מה'סגל' הפרטי שלה. וגם שיחת טלפון אחת לכמה זמן.
 
בואו נתפלל שיגיע (במהרה) הזמן בו כל האימהות בעולם ירגישו את הזוהר שהקיף את האימהות הקדושות, שיודו לנו על גידול וחינוך ילדיהם כיהודים עם כל החידושים וההמצאות שהמילניום נושא בכנפיו, ומשגע לא מעט אנשים והרבה מאוד אימהות.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. אלומה

ט"ז אדר א' התשע"א

2/20/2011

לכן נשאלת השאלה: מי יניח כתר על ראשה של 'אם רגילה'? כתבת מקסים, מדויק ועם המון הומור. בטוחני שהמאמר יחזק כל אם יהודיה, אשרייך!

2. אלומה

ט"ז אדר א' התשע"א

2/20/2011

מי יניח כתר על ראשה של 'אם רגילה'? כתבת מקסים, מדויק ועם המון הומור. בטוחני שהמאמר יחזק כל אם יהודיה, אשרייך!

3. בת-אל

ט"ז אדר א' התשע"א

2/20/2011

חחחחחח הצחקת אותי כהוגן. מצחיק עד כמה שזה נכון….

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה