רק חלום

השנתיים האחרונות ממש עפו לי. את זה אני אומרת עכשיו, כשאני מסתכלת עליהן במבט לאחור. כמובן, היו גם הרבה ימים שפשוט לא רצו להיגמר, בדרך כלל זה קרה כשמישהו בבית היה חולה או בגלל שבעלי היה בחו"ל. מה שקשה לי עדיין להבין, היא העובדה שהבן הקטן שלי כבר לא כזה קטן, הוא כבר בן שנתיים.

אני גם לא יכולה להבין איך הוא נהיה מתוק ומקסים מיום ליום. אתם יודעים, אני מ-א-ו-ה-ב-ת בילד הקטן הזה, עד שלפעמים אני אפילו לא יודעת מה לעשות עם עצמי מרוב אהבה אליו. עכשיו, כשהוא יכול לדבר, אין לו שום בעיה לומר לי 'אכי מפה' (לכי מפה) או 'איסה' (איכסה) כשאני מנשקת אותו. אני עדיין מתייחסת אליו בבית כאל "התינוק" ואפילו עוד לא התחלתי לגמול אותו מטיטולים. לפחות הוא ישן במיטת נוער קטנה. נו, אתם רואים, אני לא כזאת מנותקת מהמציאות…

אולי זה בגלל שאין לו אח או אחות קטנים, או שבראש שלי הוא תמיד יהיה "התינוק"? מי יודע. אבל עוד כמה זמן אמשיך לקורא לו "התינוק"? כולי תקווה שזה יקרה לפני שהוא יגיע לגיל השידוכים…

ההיריון שלו היה לי מאוד קשה. בעצם, זה היה ההיריון הכי קשה מכל ההריונות שחוויתי. בלוטת התריס שלי השתגעה לגמרי וגרמה לי להרגיש שאני עומדת למות בכל יום. בידיים שלי סבלתי מתסמונת מנהרת שורש כף היד, שעדיין לא חלפה. היה לי הרבה לחץ והמון התכווצויות בחודשיים האחרונים של ההיריון, עד שבקושי יכולתי לזוז. והס מלהזכיר את העובדה שבקושי יכולתי ללכת. בקיצור, זה לא היה כיף.

התקופה הזו הרגישה לי כמו משהו שלא ייגמר לעולם. כל יום, בעיקר ב-14 השבועות הראשונים, לא ידעתי איך אשרוד עד ליום הבא. לא יכולתי לתפקד בגלל שהרגשתי מאוד חולה. בעלי היה צריך לקחת לידיו את כל האחריות של הבית, כולל את זו שלי, פלוס העובדה שהוא עובד, פלוס חוסר שינה – כי הכרחתי לשמוע אותי בוכה ומייללת כל הלילה בכל הלילות בהם לא הצלחתי לעצום עין, פלוס העובדה שהוא הגיע לנקודת שבירה… לאן זה מגיע?

כשאני חושבת על זה, אין לי מושג איך עשינו את זה. אני מרגישה שהשם עזר לנו להלך על החבל הדק הזה רק כדי לשמור על שפיות ולשרוד כל יום.

מאמרים נוספים בנושא:

לראות צללים

לך בתי, מאבא

תפילה של אמא

אהבה של אמא

אוהבים אותך ילד

ערמונים מטוגנים
אמא יקרה
התינוקות של אלוקים

כל ילד ברכה

הפרי והמראה
לשמוח בהם כל הזמן

אבל עכשיו, כשאני מחבקת את הגוף המתוק והקטן שלו ומנשקת אותו על הלחיים הטעימות שלו, אני מבינה עד כמה היה שווה לסבול את זה, ואפילו מעבר. כשהוא צוחק את הצחוק המתוק והמדבק שלו ואומר לי 'אמא, נו! נו! נו!", אני פשוט נמסה לחתיכות. אני ממש משתגעת כשהוא מתעצבן מלשמוע כמה שאני אוהבת אותו והוא צועק לי בחזרה, "אני הב (אוהב) אותך!" במבטא כזה של ריקי ריקרדו…

האם זאת ברכה אדירה – לשכוח את הלחץ והכאב שחווינו אחרי זמן קצר או ארוך? חוץ מזה, אתם יודעים איזה עוד דבר מדהים גיליתי? ובכן, כשאנחנו סובלים כאב למען מטרה, בין אם לחצים, קשיים או לידה, פעמים רבות היינו מוכנים לקבל את הסבל הזה שוב בגלל התוצאה המדהימה שבקצה המנהרה.

קל לומר כאשר אנחנו רואים את התוצאה, שהיא הדבר הטוב ביותר לו חיכינו. אבל מה קורה כאשר אנחנו לא רואים את התוצאה החיובית? מה לגבי הרגשת 'אנחנו סובלים לחינם' שתופסת אותנו לא פעם?

ברור שאנחנו צריכים לעבוד על חיזוק האמונה שלנו כל יום, ולבטוח באמת בבורא עולם שהוא יודע מה הוא עושה. ולא רק, אלא עד כמה שזה כואב – אנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו ולהודות לבורא עולם על הסבל, ולא להתלונן שזה לא הוגן. תלונות ובכיינות לקב"ה זה באופן עקרוני לומר לו, 'ריבונו של עולם, אני חושב שאתה לא יודע מה אתה עושה, נראה לי שאתה רוצה רק להעניש אותי…' ואין לכם טעות איומה יותר מזו.

להודות לבורא עולם – זה המפתח להמתקת הדינים הקשים מעלינו. זה גם המפתח לחיזוק האמונה שלנו כדי שלא נסיים עם ההרגשה האיומה שאנחנו סובלים לחינם וללא שום סיבה או מטרה!

ועוד דבר שהבנתי. פעמים רבות אנחנו יכולים להסתכל לאחור על המצב הכואב שחווינו ולהרגיש שזה היה חלום רחוק. אנחנו לא יכולים לזכור את הכאב כפי שחווינו באותם רגעים. זה מה שאדם חווה אחרי המוות, כשהוא מסתכל לאחור על חייו ועל מה שעבר עליו. בנקודה זו, הוא יראה איך הכאב והסבל אפשרו לו לזכות בשכר רוחני שאנחנו פשוט לא יכולים להבין ולראות, בגלל המוגבלות הפיזית שלנו. הוא אפילו יצטער שהוא לא חווה יותר קשיים ואתגרים בחייו, ברגע שיראה את השכר שקיבל בעקבות הקשיים.

כשהנשמה עוזבת את הגוף, פתאום כל חייו של האדם מרגישים לו כאילו היו רק חלום, ופתאום הוא מוצא את עצמו במציאות האמיתית. זה כמו שעכשיו אנחנו חיים בעולם של מציאות וירטואלית, וכשנמות נחווה שוב את המציאות האמיתית. לכן, אנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו לא לקחת את הסבל והקשיים שאנו חווים בצורה מוגזמת, ובטח ללא ללב. להפנים שכל מה שעובר עלינו הוא רק לטובה, כי יום אחד נראה את התוצאות החיוביות שמגיעות רק בגלל הזמנים הקשים בחיינו.

ואז, נודה לבורא עולם על כל הסבל ונשיר לו את השיר של הראפר לני – "זה היה רק חלום"…