שאגת השיהאב

"שיהאב", או יותר נכון "שאהאב",

הוא פצצת אש מן השמים. או, כוכב

המאיר את הרקיע. אז מהו, בעצם,

שיהאב? תלוי איך מסתכלים על זה.

 

 

"שיהאב", או יותר נכון "שאהאב", הוא כוכב שביט בשפה הפרסית. משמעות המילה מורה על פצצת אש מן השמים. מקור המילה הוא מן השפה הערבית, כאשר "שיהאב" הוא כוכב המאיר את הרקיע.

                    

אז מהו שיהאב, פצצת אש או כוכב מאיר? הוא יכול להיות זה או זה, תלוי במתבונן.

 

שלמה המלך אמר (משלי ד, יח-יט), "וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם, דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ". אור נוגה מורה על אמונה ודעת מצידם של הצדיקים, ואילו אפילה מסמלת את עיוורונם וחסרון הדעת של הרשעים.

 

עבור בעלי אמונה, השיהאב-3 שנורה באימוני הצבא האיראני בשבוע שעבר הוא אכן כוכב המאיר את שכלינו ומזכיר לנו לחזור בתשובה ולהידבק בהשם יתברך.

 

לדאבון הלב, עבור אלה שעדיין אוחזים באמונה הכוזבת של "כוחי ועוצם ידי" (דברים ח, יז), ונשענים על משענת קנה-רצוץ של היי-טק ונשק גרעיני, השיהאב-3 יהיה שד שואג המטיל אימה ממרומים. הוא יבוא להשמיד את אלילי השווא של כוחנות והישענות על אמצעים צבאיים.

 

הבא נזכור שהכל מאת השם יתברך – היה, הווה ויהיה. השיהאב-3 והאיראנים הם שליחים בלבד. עליהם מוטל תפקיד השוט, לעורר עם קשה עורף מן התרדמה ומן האדישות. עם טווח של אלפיים קילומטר וראש חץ של אלף ק"ג חומר נפץ (פי-4 מן הסקאדים של סאדאם חוסיין שהתנסינו בהם ב-1991), אף אחד בארץ לא יכול להתחבא ממנו, מדן ועד אילת. נגמר העידן של מקום "בטוח", מחוץ לטווח האש. כל המדינה הקטנטונת שלנו הוא חזית. אין זו אלא תזכורת מאת השם יתברך שאי אפשר להתחבא ממנו.

 

הבא נתבונן בהיסטוריה הבלתי הגיונית של ארץ ישראל, המוכיחה שהעניינים כאן אינם מתנהלים על פי טבע:

 

מלחמת השחרור, 1948. האם זה הגיוני שאוסף לא-מאומן של ניצולי שואה מאירופה עם תלמידי חכמים ממרוקו ומתימן, יחד עם כמה עשרות מפקדים קיבוצניקים ומושבניקים לבושים סנדלים ומכנסיים קצרים, ינצחו את הכוח המשולב של הצבא המצרי האימתני, הלגיון הירדני שאומן על ידי הבריטים, והלגיון הסורי שאומן על ידי הצרפתים? רק כסיל יגיד "כן".

 

מלחמת ששת הימים, 1967. האם זה הגיוני שחיל אוויר יהודי קטן המבוסס על מטוסים ישנים ומשומשים יחסל את כל חילות האוויר של שלושת אויביו, כולל מטוסי קרב מיג רוסיים מהדגמים החדישים ביותר, בתוך שש שעות? ואיך צבא קטן מנצח שלושה צבאות ענק בתוך שישה ימים, תוך כדי גאולת יהודה, שומרון, ירושלים, הגולן וחבל עזה? הגיוני? טבעי? שוב, רק כסיל יגיד "כן".

 

מלחמת יום כיפור, 1973. צה"ל הובס בתעלת סואץ ובגולן. איש לא עמד בין הסורים ובין טבריה. האם זה הגיוני שמדינת ישראל לא הושמדה, חס ושלום? בהחלט לא.

 

הרשימה עוד ארוכה, אך אין בכוונתנו להעביר קורס בהיסטוריה צבאית ישראלית. בכל אופן, הבא נרוץ קדימה לקיץ של שנת 2006: האם זה הגיוני שצה"ל – אחד הצבאות החזקים והמתקדמים בעולם, בעל יכולת גרעינית וטכנולוגית עצומה – לא הצליח להגן על צפון הארץ מפני התקפות המחץ של טילי החיזבאללה, והם בסך הכל כ-2,500 לוחמי גרילה משולהבים? הרי מנהיגם נסראללה לא למד בקורס קצינים וגם לא בקורס פו"מ. הוא לא למד תורת הלחימה ואסטרטגיה ולו יום אחד בחייו, והוא קירקס את כל צמרת צה"ל וכמובן את הצמרת המדינית חסרת האונים. זה עוד פחות הגיוני מ-1948, 1967 ו-1973 ביחד.

 

מדוע העיוורון? למה איננו רואים שכאשר השם יתברך איתנו, אנו מנצחים במלחמות באמצעות מטאטאים וחוטי ברזל? היאך לא תופשים שבלי השם יתברך, כל הנשק הגרעיני, ה"היי-טק" והטקטיקות המתקדמות לא שווים מאומה?

 

מנהיגי המדינה ממשיכים לחפש משענת קנה-רצוץ חדשה:

 

"בואו נבנה גדר…". גדר ההפרדה שהפכה להיות סמל הכסילות, מעין מגדל בבל לעניים.

 

"בואו נפתח פרויקט חדש נגד טילים…". טילי החץ והפטריוט, בעלות של חמישים אלף דולר לכל טיל, לא הצליחו ליירט אפילו טיל קסאם אחד תוצרת בית מעזה, העולה חמישים דולר לטיל. ואם אין למנהיגים חסרי האמונה תשובה לקסאמים, בודאי שאין להם מענה לשיהאב-3 בעל טווח של אלפיים קילומטר עם ראש חץ במשקל טון.

 

מתי נבין שאין ישועה בהחלפת ראש הממשלה או בפיתוח נשק חדיש כלשהו? כל פעם שמפלגת השמאל מביאה את המדינה על סף אבדון, אז כולם רצים לבחור את הימין. והנה, הימין אכזב את כולם וויתר על חלקים שלמים של ארץ ישראל, בניגוד לכל מה שהוא דוגל. עם ימין כושל ושמאל מושחת, היה ניתן לחשוב שהמוני ישראל יחפשו מזור בחיק התורה והמצוות, ויחזרו אל השם יתברך. אך לא – המציאו מפלגת מרכז בשם "קדימה" העולה על כולם בכישלונותיה ושחיתותה. האם אין זה שיא הטמטום?

 

רבי נחמן מברסלב מלמד (ליקוטי מוהר"ן קמא, תורה ב) שעיקר כלי זינו של משיח הוא התפילה. זאת אומרת שמשיח יכבוש את כל העולם בלי ירייה אחת!

 

אז מה נעשה עד שמשיח יבוא? בואו נאחז בנשקו – בנשק התפילה והאמונה. נעזוב את כל משענות הקנה-הרצוץ למיניהן – פוליטיקאים, צבא ונשק – כי הם לא יושיעו אותנו. מורי ורבי הגאון הצדיק רבי שלום ארוש שליט"א אמר לי בפירוש, שעידן ה"כוחי ועוצם ידי" מת מוות קלינית.

 

בואו ונלמד מרבי נתן זצ"ל, אלוף התפילות (ראה ליקוטי תפילות חלק א, תפילה נא): "ריבונו של עולם אדוני מלכי ואלקי, אבי גואלי ופודי צור לבבי וחלקי. הלא אתה יודע בעצמך עוצם רחמיך ואהבתך אלי, וכמה נפלאות וניסים וטובות בלי שיעור עשית עמדי, ואיך תוכל להתאפק כל כך מלעזור ומלהושיע לי ישועה שלמה לגאלני גאולה שלמה שאין אחריה גלות, שאזכה לשוב אליך!"

 

תפילה כזאת אינה חוזרת ריקם. שישים דקות של התבודדות יומית מהוות נשק רוחני המסוגל לנטרל את השאגה של השיהאב בעודה על הקרקע.

 

לבסוף, הנני פונה אל אחי ואחיותיי בחוץ לארץ. אולי סבורים אתם שהשיהאב הוא בעיה שלנו בלבד כאן בארץ ישראל, כאילו תמשיכו לשבת דשנים ורעננים שם בחו"ל. אך טעות בידכם. עצם התרגיל האיראני הקפיץ את מחירי הנפט הגולמי לשיא חדש. ארצות הברית צועדת לקראת מיתון כלכלי רציני. לא רק שתשלמו יותר על דלק ומזון, אלא רבים החלשים שיוותרו על מזון כשר וחינוך תורני העולים הון עתק. האנטישמים יאשימו כהרגלם את היהודים. תמשכנה ההתבוללות והאנטישמיות בד בבד. שמד רוחני הוא לאין שיעור יותר גרוע מנזק גופני. השם יתברך פונה אליכם גם כן.

 

אם השיהאב-3 יעורר אותנו לתשובה ולתיקון המעשה, אזי הוא עשה את שלו והשם יתברך לא יצטרך אותו יותר. אם לאו, עלולים אנו לקבל תזכורת תשובה יותר חריפה, כמו פצצה אטומית איראנית, השם ישמור.

 

הבא נצעק אל השם עד ששאגתנו תגבר על שאגת השיהאב. וכשזה קם, זה נופל. ותפילה, תשובה וצדקה יבטלו את רוע הגזירה, אמן.