שבת

 

אמרו רבותינו ז"ל: כל השומר שבת כהילכתו, מוחלים לו על כל עוונותיו כי כל העוונות הם מחסרון הדעת, מרוח שטות, שזה בחינת פגם הל"ט מלאכות, עובדים דחול, בבחינת "שטו העם ולקטו" בשטותא, בחינת זוהמת הנחש, שאחיזתה בששת ימי החול, ומשם באים כל העוונות כידוע.

 

אבל כשזוכים לקדושת שבת, שהיא בחינת הארת הדעת שמאיר הצדיק שבדור, שעל ידי זה מציל את ישראל מעוונות, וזוכים לקבל הארת הרצון המאיר בשבת, בבחינת "באהבה וברצון הנחלתנו", ועל ידי זה זוכים להמשיך קדושת השבת על ששת ימי החול, לזכך גם את הל"ט מלאכות שיהיו בחינת "טל אורות", ועל ידי זה נמחלים ומתבטלים כל העוונות גם כן.

 

 

כששהה רי לוי יצחק ז"ל בגרמניה, פגש שם בחור אחד שהיה מילידי העיר ליז’ענסק, וסיפר לרבי לוי יצחק שלפני שנכנסו הגרמנים לעיר, הלכו רבים מתושבי העיר להשתטח על ציונו הקדוש של הרב רבי אלימלך זצ"ל ובכו שם בדמעות שליש.

 

אחכ כך כשנכנסו הגרמנים סיפרו להם הגויים שכני היהודים, שהיהודים שהו זמן רב בבית העלמין על קברו של הצדיק ביום האתמול ובודאי החביאו שם גם את ממונם, והלכו הגרמים ופתחו את הקבר. כשנודע לו הדבר הלך זה הבחור לרב העיר שהיה מוחבא באיזה מקום מסתור, וסיפר לו מה שעשו הגרמנים.

 

אמר לו הרב: "מבטיח אני לך שתינצל ולא יאונה לך כל רע אם תשוב ותכסה את הקבר ותסדרו כראוי". ואכן הלך וסיכן עצמו הבחור עבור זה, עד שהחזיר את הקבר לקדמותו, וסיפר לרבי לוי יצחק ניסי ניסים שארעו לו עד שניצל בביטחה למעלה מדרך הטבע, וכברכתו והבטחתו של הרב.

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.