שימו לב, לילד הטוב

תמצאו אותם בכל מקום, את הילדים האלה, הטובים, השקטים והממושמעים. הילדים הנוחים כל כך, אלה שאנחנו מתרגלים לבקש ולצפות מהם, והם לא מבקשים כמעט כלום ונראים מרוצים.

אבל, זהירות!

זה קורה כמעט לכולם. כן, עם הילדים שלכם, עם הילדים של אחרים.

מי שמתלונן ומבקש הכי הרבה תשומת לב – מקבל. לא משנה אם זה בא לידי ביטוי עם דרישות מסוימות, הערות או אפילו צעקות, היצמדות ודרישת קרבת המבוגרים בצורה לא רגילה. והמבוגרים, בדרך כלל מגיבים. איך? משתדלים למלא את מבוקשם כדי שישתקו כבר ויירגעו. ואם יש רק דבר אחד לתת – אז מעדיפים לתת להם, שלא יבכו ויצעקו.

מן טבע אנושי שכזה.

וברקע, יש את הילד השקט הזה. הוא, כזה מקסים ולא מבקש כלום. הוא נוח, תמיד מוותר ואפילו צייתן. הוא מקל עליכם מאוד את החיים.

זו הסיבה שאפשר להתעלם ממנו בקלות.

מאמרים נוספים בנושא:

הם לא מעריכים אותי

ילדי עץ הבמבוק

הילד הזה הוא אני!

ילדים טובים, אבל ילדים!

צריך לכבות שריפה, מכיוון שאחיו או חברו דורשים משהו בתקיפות, והאמת, קשה לסרב להם. והוא, הילד הטוב הזה, לא דרש כמעט דבר.

כך, לאט לאט, מתחילים להתרגל לרעיון הנחמד הזה שהוא מוותר וכבר לא מתפעלים יותר מדי. ולא רק, אלא שביום בו הוא יפסיק לוותר, ביום בו ידרוש משהו לעצמו, מיד נביט בו עם חוסר הבנה משווע – מה קורה פה? מה קרה לך? חזור למסגרת שלך!

לא תמיד אנחנו מבינים שאולי, אבל רק אולי, לא נהגנו נכון. לא תמיד אנחנו שמים לב שאולי, אבל רק אולי, שעשינו פה אפליה. נראה שהחינוך הנוח שלו הרגיל אותנו להאמין שככה הוא צריך להיות, להתנהג. לא בגלל שהוא רוצה, לא ממידת הטוב, לא מאופיו הנפלא. ככה הוא צריך להיות!

זה שלב קצת מסוכן ויש לנהוג בזהירות. הטעות הזו שהובילה אותנו להעדיף ולהניח לו לגדל את עצמו לבד, כי אין לו דרישות, עלולה לתבוע תשלום על שעות חינוך עצמי.

החברה, הסביבה שלנו, וכמובן המשפחה, הם המראה שלנו. הם אלה המסייעים לנו להבין ולהכיר את עצמנו. כשהסביבה הקרובה מתעלמת, מטשטשת זהותו האישית של הילד. ובגיל העשרה, גיל עיצוב הזהות האישית, הוא ימצא את עצמו מבולבל ותוהה על מקומו בעולם. ועם זהות לא ברורה קל מאוד להיסחף למחוזות אחרים, למקומות לא רצויים חלילה.

חובת החינוך היא גם את הילדים הנוחים! ואת זה חשוב מאוד לזכור. לא להתפתות על ידי הנוחות והשקט, לא להניח לזה לבלבל אותנו!

בגיל העשרה גם ילדים טובים מורדים קצת. גם הם רוצים לעשות בירור באישיות שלהם. כדאי מאוד שנשוחח איתם ונבהיר את עמדתנו, נמנה את הנחת שלנו מהם. נביט בהם. חשוב שנראה אותם, שנראה להם שאנחנו רואים אותם.

כי בגיל העשרה, כמו בני גילם, הם מנסים לגבש את זהותם האישית, הם בודקים גבולות, מגלים להפתעתם שקשה להיות ילד נוח.

אולי גם זה יעניין אתכם:

לאהוב בלי קיצורי דרך

כל ילד ברכה

אוהבים אותך, ילד

החלום של כל אמא, ואחות טיפת חלב

למה?

כי יש לנו מהם הרבה ציפיות ופחות התייחסות. ומכיוון שרב הציפיות מילד נוח כזה גבוה מאוד, מתפתחים לא מעט דברים שכדאי להימנע מהם: כעס, חוסר סבלנות. לא, לא כולם שורדים את זה. לרוב, טבעם הרך מסייע, הם מתגברים וממשיכים להיות הנחת. אבל יש את אלה המוצאים לעצמם דרך שונה לחלוטין מזו שהם הכירו עד עכשיו, הם הופכים למורדים בגלוי. הכאב טמון עמוק במילים שלהם, התסכול במבטם.

הורים, אל תיפלו במלכודת ותתעלמו מהם, שימו לב לילד הטוב והנוח הזה.

כי אם יודעים להכיר ולהבין, לאהוב ולהעריך, אם שמים לב ורואים, מגלים כמה הם קלים לאהבה, כמה הם נוחים לסליחה.

* * *

אתם מוזמנים לכתוב לציפורה בראבי – תעצומות הנפש – כי הכל זה הנפש  – בכתובת teilot1@walla.com או לבקר באתר גם ציפור מצאה בית – רפואת הרמב"ם.