שיריו של בעל הסולם

מאיר בן אמיתי הוא צבעי במקצועו אך מוסיקאי בנשמתו. לאחר שהיה שחקן, וחזר בתשובה, הוא התוודע לסידור התפילה והחליט להלחין את מילותיו. כך, במהלך כל תפילת שחרית של שבת היה מלחין לפחות שני שירים, כמו בהזמנה.

בגיל 60 הוא מוציא אלבום ראשון ומוכיח שלא חשוב הגיל, העיקר הכישרון, ומקדיש את אלבומו לאחד מאוהדיו הראשונים, דורון מהרטה הי"ד, שנהרג בטבח במרכז הרב.

מאיר בן אמיתי הוא לא אמן שפוגשים כל יום. הוא בן 60 אוטוטו ("ילד גדול" הוא אומר בחיוך), מתפרנס מצביעת בתים כבר מגיל 16. לא בדיוק הטייפ קאסט של זמר שהוציא בימים אלה את אלבום הבכורה שלו.

אך אחרי שתקשיבו מעט למוסיקה שלו, תבינו שהיה שווה לחכות. אלבומו מיוחד, ואישיותו אף היא.

כיום הוא חסיד המקורב לחסידות ביאלה, אך בן אמיתי לא נולד דתי. את שנות נערותו בילה בהקמת להקות כמוסיקאי, וכבר מגיל 15 הוא מלחין שירים בכישרון, מבלי ללמוד את המקצוע. אביו, שהיה צבעי, נוכח שבנו, איך נאמר, "תלמיד גרוע" כלשונו של בן אמיתי בעצמו, וצירף אותו למקצוע, עוד בהיותו תיכוניסט.

"הייתה לי מחשבה במהלך יצירת הדיסק, לקרוא לו – "בעל הסולם" על שם העבודה שלי" הוא מתבדח בתחילת הראיון. "אבל הרגשתי שזה גבוה מדי בשבילי, בעל הסולם עם משמעות יותר מדי משמעותית". אך בן אמיתי לא התרחק מדי מהרעיון. לאלבומו הוא קרא "הבהיר", על שם שיר שכתב למילותיו של הרב יהודה הלוי אשלג זצ"ל, שהוא הוא בעל הסולם.

בן אמיתי, כמוסיקאי בנשמתו, המשיך לעסוק במוסיקה באופן לא מקצועי ובשלב מסוים הפך שחקן בתיאטרון התל אביבי, "תמונע". לאחר זמן לא רב, החל לגלות את היהדות.

"אמנם הגעתי ליהדות לפני 25 שנה, אבל 12 שנים לקח לי לקיים את המצוות. רק אחרי 12 שנה התחלתי לשמור שבת" הוא מספר.

וכשחווה את השבת מקרוב, קרה לו דבר מופלא. "התחלתי להלחין את הסידור. לא ידעתי עדיין מה לעשות בשבת, ואמרתי בצחוק שאני הולך להלחין את כל הסידור וזה אכן קרה".

באותה התקופה, כל תפילת שחרית שלו ארכה בערך 5 שעות והייתה רווית חוויות והתעוררות רוחנית. במהלך כל תפילה כזו היה זוכה להלחין לפחות שני שירים מן התפילה. "הייתי שר את הלחנים החדשים, כדי לא לשכוח אותם, כך עד מוצאי שבת". במשך שנתיים הוא הלחין קרוב למאה שירים, בעיקר בשבתות.

מאז שחזר בתשובה אמנם זנח את המוסיקה, אך מסתבר שהיא לא באמת נתנה לו מנוח. במשך 6 שנים, לאחר יצירת הלחנים, עבד על האלבום, שעיבד אותו גדי פוגאטש, שגם אחראי לכינורות שבאלבום. "הקצב שלי היה מאוד מאוד איטי" הוא צוחק.

מה הביא אותך להוציא דווקא היום, בגיל 60, אלבום ראשון?

"אלבום כזה רציתי תמיד להוציא אבל אף פעם לא באמת הרגשתי שיש לי משהו שראוי להוציא אותו. כשהגעתי לחומרים האלו, הרגשתי שזה ראוי".

לכבוד זוג עיניים מדברות

את אלבומו, בסגנון פולק עם נשמה, הוא הקדיש לדורון מהרטה הי"ד, בחור אתיופי שמידותיו הלכו לפניו, אחד משמונה מלאכי האדם שנרצחו בישיבת מרכז הרב לפני כשנתיים, בעת שלמדו תורה. את דורון הכיר בן אמיתי בעת שהיה מופיע ב"בירא רמא", מקום ירושלמי בו התקיימו שיעורי תורה לצד הופעות של אמנים.

איך הכרת את דורון ז"ל?

"הוא היה מגיע לשם ללמוד, ובהופעות שלי הוא היה יושב מולי. הסתכלתי עליו הרבה מאוד במהלך כל הופעה כי הוא היה כל כך חיובי, הוא אהב את השירים שלי, ונוצר בינינו קשר בלי לדבר. בלי מילים. נהניתי להסתכל עליו בתור קהל. הרגשתי שהוא קהל. כשאני מופיע ואני מרגיש שיש מולי אפילו זוג עיניים אחד שהן אוהדות, אז אני מרגיש שיש לי קהל. הוא היה כזה. בן אדם מקסים וראו את זה בעיניים שלו. כשהוא נהרג החלטתי להקדיש לו את הדיסק, עם השירים שהוא אהב".

תקופה קצרה לאחר שיצא האלבום, ביצע בן אמיתי עבודת צביעה בבית כלשהו. הוא נתן לבעל הבית את האלבום, המוקדש לדורון מהרטה, והבחור הנרגש גילה לו שהוא היה החברותא שלו.

בכתבות קודמות נכתב אודות בן אמיתי שהוא חסיד ביאלה, אך בן אמיתי מבקש להבהיר שההגדרה לא ממש מדויקת.

"אני חסיד, מקורב לחסידות ביאלה, לומד בחברותא עם בן האדמו"ר מביאלה, אבל לא יכול לקרוא לעצמי חסיד ביאלה, כי אני לא כאחד החסידים ממש.

אז מה אתה כן?

"אני לא חסיד של שום דבר במיוחד. אני רואה את עצמי כחסיד, אבל כללי. יש לי חברותא אחד שהוא ליטאי, אחד שהוא חסיד ביאלה ואחד חסיד ברסלב. יש לי עניין עם בני אדם, ויש לי בעיה עם השתייכות. אני אוהב את כולם ולא אוהב להגדיר את עצמי. השיר שלי "שים שלום" הוא מבחינתי עמוד התווך, ומייצג את זה. הוא מציג אהבה ושלום בין כל עם ישראל".

הבהיר

שים שלום

לרכישת הדיסק של מאיר בן אמיתי בחנות האתר לחץ כאן

הכתבה בחסות "הינדיק הפקות"