שכר מצוות ציצית , מהלכות תפילין

סימן כד – שכר מצוות ציצית (המשך) - א. נכון לקנות טלית נאה משום זה אלי ואנווהו התנאה לפניו במצוות. ב. מצווה לאחוז הציציות בידו השמאלית כנגד לבו בשעת קריאת שמע, רמז לדבר: והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוו

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

סימן כד – שכר מצוות ציצית (המשך)
 
א. נכון לקנות טלית נאה משום זה אלי ואנווהו התנאה לפניו במצוות.
ב. מצווה לאחוז הציציות בידו השמאלית כנגד לבו בשעת קריאת שמע, רמז לדבר: והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך.
ג. טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה כשמברך. (טוב שיצייר במחשבתו כאילו יש בהם חוט מראה תכלת, שהוא דומה לרקיע). וראוי להסתכל בציצית בכל איזה זמן, כי יש בזה תועלת לאדם שלא יבוא לידי חטא.
ד. יש נוהגים להסתכל בציציות כשמגיעים ל"וראיתם אותו" וליתן אותם על העיניים, ומנהג יפה הוא לחיבוב מצווה.
ה. כשמסתכל בציצית מסתכל בשני ציציות שלפניו שיש בהם עשרה קשרים, רמז להויות וגם יש בהם ט"ז חוטים ועשרה קשרים עולה כ"ו כשם הוי"ה.
ו. נכון שלא להניח הטלית בלא קיפול בלילה. וטוב שכל אחד יקפל הטלית בידו, ולא יתננו לאחר לקפלו, שקשה למזל.
ז. טוב להזהר כשיסיר מעצמו הטלית אחר התפילה, יסירנה ביד שמאל שהיא יד כהה, להראות שקשה עליו פרידתו, וכן ינהג כשמסיר מעליו התפילין. ולא יסיר את הטלית כי אם לאחר חליצת התפילין, ונכון להמתין עד אחר "עלינו לשבח".
  
סימן כה – מהלכות תפילין
 
ח. נאמר בתורה: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" (דברים ו, ח) ולכן מצווה מן התורה להניח תפילין של יד ושל ראש. וכתב הסמ"ג: משש מאות ושלש עשרה מצוות שנצטוו ישראל, אין לך שום מצווה שתהיה אות ועדות, כי אם שלשה מצוות, והם: מילה, שבת, ותפילין, שנכתב בשלשתן אות. והם עדות לישראל שהם עבדים להקדוש ברוך הוא. ועל פי שניים עדים יקום דבר (מילה ותפילין), וכל אחד מישראל אינו יהודי שלם אלא אם כן יש לו שני עדים שהוא יהודי, פרט לשבת ויום טוב שנקראו אות, פטורים מלהניח תפילין.
ט. על כל אחד להזהר במצווה זו, שכל המניחם מקיים ח’ עשין בכל יום, וכל מי שאינו מניח תפילין עובר על שמונה עשין בכל יום. ומכל מקום בזמן הזה מותר לצרף למנין מי שאינו מניח תפילין.
י. שכר המקיים מצוות תפילין גדול מאד, שמלבד שהקרן קיימת לו לעולם הבא, אוכל מפירותיהן בעולם הזה, ומאריכין לו ימיו ושנותיו. וכל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל, מובטח לו שהוא בן העוה"ב, ואין אש של גיהנום שולטת בו, וכל עוונותיו נמחלין.
יא. כל המקפיד בהנחת תפילין עליו נאמר לא תקח האם על הבנים, ומי שאינו מקפיד ח"ו עליו נאמר שלח תשלח וגו’.
יב. מי שהוא זהיר ביותר במצוות תפילין, ליום הדין מצווה זו מכרעת את הכף, שאין לך בכל מצוות עשה שבתורה גדולה יותר ממצוות תפילין. כמו שנאמר: למען תהיה תורת ה’ בפיך.
יג. לפיכך צריך לדקדק בעת קניית התפילין לו או לבנו שיהיו כשרות ומהודרות, כדי שיקיים בהם מצוות תפילין כהוגן, שאם התפילין יהיו פסולות, אפילו מניחן על ראשו ועל זרועו הרי זה כאילו לא הניח תפילין.
יד. תפילין שנלקחו מסופר מומחה, ואחר שנים רבות להנחתן נמצא בהן טעות הפוסלת אותן מעיקרן, צריך שיעשה תשובה על ביטול מצוות עשה, ודי לו בזה. ואין צורך בתעניות וסיגופים. אולם טוב שיקבל עליו להניח גם תפילין של רבינו תם, וירבה בלימוד תורה, ושב ורפא לו.
טו. מנהג חסידות לבדוק התפילין בכל שנה בחודש אלול. אמנם מעיקר הדין אין חיוב לבודקן, אפילו לאחר כמה שנים, כל שנכתבו על ידי סופר מומחה, ונבדקו בתחילתן. ואם לא הניח תפילין אלו אלא לפעמים, ובמשך זמן רב היו מונחות בארון בלא שהניחום כלל, צריכות בדיקה בכל שלוש שנים ומחצה.
טז. יש להזהיר מוכרי תפילין ומזוזות, שאם בא אליהם לקוח, ואומר שברצונו להשיג תפילין או מזוזות "מהודרות" לא ימכרו לו תפילין או מזוזות שנתעוררה בהן שאלה הלכתית שיש בה מחלוקת בפוסקים אם יש להכשיר או לפסול, אף על פי שהורה בהן חכם מובהק להתיר, אלא אם כן יודיע לו מראש על כך, כדי שלא יהיה הדבר כמקח טעות לגביו.
יז. יש אומרים שמצוות זה אלי ואנווהו אינה שייכת בפרשיות התפילין, אחר שהם מכוסות ואינן נראות. ויש חולקים ואומרים שגם בדבר מכוסה שייך דין זה אלי ואנווהו, ולפיכך יש להזהר שיהיו הפרשיות לפי גודל הבתים, ולא יניח פרשיות קטנות בבתים גדולים, שכלל היופי וההידור שיתמלא חלל הבתים בפרשיות.
יח. מי ששכח להניח תפילין יום אחד, יעשה תשובה, וטוב שיבדוק התפילין שלו, וישתדל מכאן ולהבא להניח תפילין של רבינו תם, וילמוד עמן בסוף התפילה, ויתן צדקה כפי כחו.
יט. יוצא אדם ידי חובת תפילין מן התורה אפילו לובשן פעם אחת ביום, ואינו מחוייב שיהיו לו התפילין עליו כל היום.
כ. אם על ידי אמירת "לשם יחוד" האדם מתעורר לכוונה, טוב לומר לשם יחוד קודם הנחת התפילין, כדי שלא יהיה בבחינת מצוות אנשים מלומדה. והנוהגים לומר "לשם יחוד" יזהרו שלא לומר "ליחדא שם יו"ד ק-י בבוא"ו ק-י", בקריאת אותיות השם המיוחד כהוויתם, שזה הוא בכלל הוגה את השם באותיותיו, שהוא איסור חמור. אלא יאמרו באות ק’ במקום באות ה’, וכן המנהג.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה