שעה אחת ויש שקט בגיזרה

חזית שקטה ורגועה - זה לא חלום! את השלום הזה אפשר בהחלט להשיג. אבל איך עושים את זה? שעה, זה כל מה שצריך לפני שמכוונים את התותחים!

5 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 06.04.21

חזית שקטה ורגועה – זה לא חלום!
את השלום הזה אפשר בהחלט להשיג.
אבל איך עושים את זה? שעה, זה כל
מה שצריך לפני שמכוונים את התותחים!
 
 
פעמים רבות מגיעים אלי זוגות עם בעיות קשות מאוד, ומספרים לי את הקורות אותם ושהם לא מסתדרים, הבעל טוען כך והאשה כך וכו’.
 
כאשר אני רואה שלבעל יש מידות רעות, או שאינו מכבד את אשתו וכיוצא בזה, אזי אני מדריך אותו בהתאם. אולם ברוב המקרים, מדובר בזוגות שבסך הכל רואים ששניהם אכן משתדלים ורוצים שלום בית. הבעל משתדל לתת מה שצריך לאשתו, משתדל להתנהג בדרך ארץ וכו’, האשה גם היא מצדה משקיעה מה שצריך ביחסים ביניהם, אולם בכל זאת הם לא מסתדרים ביחד, אין להם שלום בית והחיים שלהם מלאים צער וייסורים.
 
נשאלת השאלה: מה הבעיה כאן? לכאורה יש כאן שני אנשים מבוגרים, רציניים עם רצון טוב להצליח בחיים המשותפים ועם נכונות להשקיע בשביל שלום הבית את כל המאמצים, מדוע אין להם שלום בית? מה לא בסדר אצלם? האם הם לא זיווג משמים? אולי הם פשוט לא מתאימים?
 
התשובה היא, שהכל בסדר אצלם, הם בודאי זיווג משמים, והם מתאימים ביותר…הבעיה היחידה היא שהבעל לא עושה שעה התבודדות! כמו שנבאר.
 
המתקת הדינים
 
צריכים לדעת, שבכל יום דנים את האדם בבית דין של מעלה על כל מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו. כלומר, בודקים כל פרט ופרט מהמעשים שעשה באותו היום, אם הם טובים או לא, וכשרואים שעבר איזו עבירה או עשה איזו עוולה, חס ושלום, אזי שולחים לו ייסורים, הן על מנת לעורר אותו שיש בידו עבירה שצריך הוא לתקנה ולשוב בתשובה עליה, והן על מנת לכפר לו עליה.
 
כך גם דנים אותו על כל דיבוריו ומחשבותיו כנ"ל, וכשרואים שאמר דבר שקר, לשון הרע, ניבול פה וכדומה, או הרהר באיזה דבר אסור, במחשבות רעות וכו’, אזי שולחים לו ייסורים כנ"ל.
 
כללו של דבר – כאשר האדם נמצא חייב בבית דין על איזה דבר שהוא חטא בו, אזי יש עליו דין, והדין הזה מתלבש בכל מיני דברים לייסר ולעורר אותו, כי כל מיני דברים שבעולם כולם יכולים לשמש לכך, וכולם מוכנים ועומדים להיות שלוחים לייסר את האדם, כמו שכתוב (תהלים קיט): "לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ", שפירושו, שכאשר יש דין על האדם אזי כל הברואים והנמצאים כולם עומדים ומוכנים ומזומנים להיות שלוחים למקום לבצע את הדין ח"ו, וזהו: "למשפטיך עמדו" – כאשר יש איזה דין, אזי: "הכל עבדיך" – לעשות דין בזה האדם.
 
וכאשר אדם עושה בכל יום שעה התבודדות של תשובה – הוא ממתיק את כל הדינים הללו ואז אין לו ייסורים!
 
וזה מכיוון שישנו כלל בתורה, שכאשר יש דין למטה – אין דין למעלה!
 
פירושו, שהבורא מנהיג את עולמו באופן כזה, שכאשר האדם עומד לפניו ומתוודה על עוונותיו ומתחרט עליהם, ומקבל על עצמו שלא לשוב עליהם, אזי אין דנים אותו עליהם בבית דין של מעלה, ואין שולחים לו ייסורים, כי פשוט אין בזה שום צורך, משום שהייסורים באים רק על מנת לעורר את האדם לעשות תשובה על חטאיו, ואם האדם מתעורר מעצמו, ועושה חשבון נפש, ושופט את עצמו בעצמו על כל עסקיו אם נהג כשורה ואם לאו, אזי אין כבר צורך לעורר אותו על ידי ייסורים מאחר והוא התעורר כבר מעצמו.
 
אעשה לו עזר – כנגדו…
 
והנה, ברחמי ה’ המרובים ובחסדו הגדול, על פי רוב קובעים בבית דין של מעלה שהייסורים הללו יגיעו לאדם דווקא דרך אשתו, כלומר שיהיו לו מריבות עמה, או בזיונות, או כל מיני מצבים של צער.
 
ודע, שבודאי זוהי רחמנות גדולה של ה’ שיהיו רוב ייסורי האדם בביתו דווקא, ולהלן מספר סיבות לזה:
 
סיבה ראשונה – אם היו הדינים מתלבשים בדברים מחוץ לבית, האדם לא היה יכול להתמודד עם זה, והיו נהרסים לו החיים לגמרי, אך בבית יש ביכולתו לסבול את זה יותר.
 
למשל, יכול היה להתלבש לו הדין במקום העבודה, ואז אולי בעל הבית היה נתקף נגדו בכעס והיה מפטר אותו מהעבודה. או שחבריו לעבודה היו רבים אתו או מתנכלים לו וכו’. כל שכן אם הדין היה מתלבש באיזה אדם אכזרי מאוד, או בגורם טבעי חסר פשרות ר"ל, אזי הוא לא היה יכול לסבול את החיים.
 
אולם בביתו של האדם אף אחד לא זורק אותו מהבית, וגם אשתו יש לה בעצמה צורך לחיות אתו בשלום והיא ניתנת יותר לפיוס מאשר אדם זר, וגם הבורא מתנהג יותר ברחמים, כי הוא מרחם על שאר בני הבית התלויים בהם.
 
סיבה שניה ועיקרית – בביתו האדם מחויב יותר להתעורר על ידי הייסורים, הן מחמת שהוא לא יכול לברוח או להתחמק מהנסיון, והן מחמת שיש לו דחיפה גדולה לתקן את עצמו, כי כל אדם נורמאלי אינו רוצה להתגרש, להיכשל בחיים, להרוס את חיי הילדים, וכל שכן כשיש לבעל אהבה לאשתו, הכרת הטוב וכיוצא בזה, שאז בודאי הוא לא יחסוך מאמצים לתקן מה שצריך כדי לחיות עמה בשלום, וממילא נמצא שכאשר הייסורים מתלבשים בביתו של האדם, אזי אם הוא אדם רציני תבוא לו תועלת עצומה מכך והוא יזכה לתקן הרבה דברים: לתקן את מידותיו, לעשות תשובה ועוד, והוא יתקרב מאוד אל ה’.
 
אין אדם שאין לו שעה
 
היוצא מתוך דברים אלו, שבשביל שיהיה לאדם שלום בית הוא חייב להמתיק את הדינים בכל יום ויום. כלומר שיפנה לו שעה שלמה בסדר יומו, ובשעה זו יעשה חשבון נפש וישפוט את עצמו על כל מחשבה דיבור ומעשה – אם נהג כראוי אם לאו, וכל דבר שרואה שנהג לא טוב, יתוודה עליו ויתחרט ויקבל על עצמו שלא לשוב על כך, ואז ממילא לא יהיה עליו דין ולא יהיה לו שום צער.
 
ודע, שאדם שאינו נוהג כן, ואינו ממתיק דינים בכל יום, אזי יהיו לו ייסורים גדולים בביתו בלי שום סיבה הנראית לעין. זאת, משום שכאשר יש דין על האדם אזי לא צריך לעשות כלום כדי שיהיו מריבות, כמו שכל אחד יכול לראות את זה בחוש שלפעמים מתעוררת מריבה על לא כלום, לכאורה הכל היה בסדר, ופתאום – הבעל התעטש או כדומה ונהיה ‘פיצוץ’ ביניהם…
 
וזהו מה שאמרו חז"ל: איש ואשה זכו – שכינה ביניהם. לא זכו – אש אוכלתם… מה פירוש לא זכו? שלא זכו בפייס?! "לא זכו" פירושו שאין מעשיהם זכים, כלומר שיש להם פגמים שצריכים לתקן ולעשות תשובה עליהם, שיש עליהם דינים, וכל זמן שאין הם ממתיקים את אותם הדינים לא יעזור להם כלום – אש אוכלתם… דברי חז"ל הם חוקי טבע נוקשים כברזל.
 
חז"ל לא אמרו: אם יתנהג הבעל יפה אזי האש לא תאכל אותם. הם אמרו בצורה חד משמעית: לא זכו – אש אוכלתם… עד שיעשו תשובה ויהיו בבחינת "זכו" ואז תשרה השכינה ביניהם.
 
כי באמת, בכדי שאיש ואשה יחיו בשלום חייבים הם שהשכינה תשרה ביניהם, אין שלושה מצבים. או שהשכינה ביניהם או שאש אוכלתם. בני הזוג אינם שני אנשים שחיים ביחד סתם כך, או שיכולים לחיות בשלום גם בלי השראת השכינה על ידי שיתנהגו בצורה הגונה זה עם זה, אלא הם שתי בחינות הפוכות לגמרי ברוחניות ובגשמיות ובלא השראת השכינה אין הם יכולים לסבול אחד את השני.
 
ויש על זה רמז מפורסם: שהמילה "איש" מורכבת מ"אש" ועוד האות "י", והמילה "אשה" מורכבת מהמלה "אש" ועוד האות "ה", וכשמעשיהם זכים, אזי ה"י" וה"ה" שוכנות ביניהם, ונמצא שם ה’ שהוא "י-ה", נמצא ביניהם, ואילו כאשר מעשיהם אינם זכים, אזי מסתלק שם ה’ מביניהם ונשאר רק האש מהאיש, והאש מהאשה, והתוצאות המרות מוכרות לכולם לדאבוננו הרב…אש ועוד אש זו אש גדולה ביותר…
 
אבל כאשר הבעל מקבל על עצמו לעשות בכל יום שעה התבודדות – הכל מסתדר…שקט בגיזרה…
 
כי כל הטענות שיש להם אחד על השני, וכל התקלות שהם מספרים לי עליהם – כל אלו הן רק סיבות, והשורש לכל הבעיות שיש להם הוא פשוט שיש עליהם דינים, והדינים האלו מוצאים להם במה להתלבש: פעם כשהבעל לא חייך במקום הנכון, או שהיה נדמה לאשתו שהוא עושה משהו וזה לא לרוחה, וכן הלאה וכן הלאה…ולא צריכים להסביר הרבה למי שנשוי כיצד מתלקחת התבערה מניצוץ קטן.
 
על כן צריכים לדעת כלל זה: כדי שיהיה לאדם שלום בית הוא חייב להמתיק דינים בכל יום, וזה אפשרי רק על ידי שעה התבודדות.
 
ה’ יתברך יזכנו להמתקת כל הדינים ולגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.

כתבו לנו מה דעתכם!

1. .

י"ג אייר התשס"ט

5/07/2009

מדהים!

מדהים מה יש מאחורי המילה התבודדות. חיזקו ואמצו.

2. .

י"ג אייר התשס"ט

5/07/2009

מדהים מה יש מאחורי המילה התבודדות. חיזקו ואמצו.

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה