שער הזכירה פרק ט – יא מרחשון

וכל הדיבורים שהוא מדבר בפה נכתבים למעלה, ככתוב במדרש (פ’ תצא ו, י) "אל תיתן את פיך לחטיא את בשרך" וכו’ (קהלת ה, ה) מה הוא כן, כיון שהפה אומר לשון הרע, הוא חוטא על הגוף, שגורם לו ללקות. הוי לחטיא את בשרך, שהפה חוטא על הבשר. מהו אל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא? שלא תאמר הריני הולך ואומר לשון הרע, ואין בריה יודעת, אמר לו הקב"ה: הוי יודע שאני שולח מלאך והוא עומד אצלך וכותב כל מה שאתה מדבר על חברך. וזה לשון הגר"א באגרתו הקדושה "עלים לתרופה":

 

"והכל יביא במשפט, על כל דיבור, ולא נאבד אפילו דיבור קל, ולכן אני מזהירך שתרגיל בכל היותר לישב יחידי, כי חטא הלשון על כולו, כמאמר חז"ל: "אלו דברים שאדם אוכל וכו’ ולשון הרע כנגד כולם". (כוונתו ז"ל למה שהעתקנו לעיל בשם הירושלמי פרק א פאה, וכן העתיקו הגר"א בספרו "שנות אליהו" (שם משנה א)). ומה לי להאריך בזה העוון החמור מכל העבירות, "כל עמל אדם לפיהו" (קהלת ו, ז) אמרו חז"ל שכל מצוותיו ותורותיו של אדם אינו מספיק למה שמוציא מפיו. מה אומנותו של אדם בעולם הזה? יעשה עצמו כאילם (חולין פט, ע"א), וידביק שפתותיו כשתי רחיים וכו’. וכל כף הקלע הכל בהבל פיו של דברים בטלים, ועל כל דיבור הבל צריך להתקלע מסוף העולם עד סופו. וכל זה בדברים יתרים, אבל בדברים האסורים, כגון לשון הרע, וליצנות ושבועות ונדרים, מחלוקת וקללות, ובפרט בבית הכנסת ושבת ויום טוב, על אלו צריך לירד לשאול למטה הרבה מאוד, ואי אפשר לשער גודל היסורים והצרות שסובל בשביל דיבור אחד, ולא נאבד אפילו דיבור אחד שלא נכתב. בעלי גדפין הולכין תמיד אצל כל אדם ואדם, ואין נפרדין ממנו, וכותבין כל דיבור ודיבור, כי "עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפיים יגיד דבר" (קהלת י, כ). "אל תיתן את פיך לחטיא את בשרך, ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא וג’ו למה יקצוף וגו’" (שם ה, ה). עד כאן לשון הגר"א.

 

 

 

 

 

"אמר הקב"ה ללשון…ולא עוד אלא שהקפתי לך שתי חומות, אחת של עצם ואחת של בשר" (גמרא ערכין ט"ו, ע"ב).

 

זה שהוצרך לפרש אחת של עצם והאחת של בשר, כי גם מחמת זאת שהם אחת של עצם ואחת של בשר, יש לאדם ללמוד תוכחת מוסר, כי מה שהיו כך אחת של עצם, שיזכור ויבין המספר לשון הרע שעל ידי כך הוא לוקח פורענות קשה של עוונות חברו בגיהנום, ועצם קשה הוא רומז לפורענות.

 

ומה שהיתה אחת של בשר, שיזכור ובין המספר לשון הרע, שהוא נותן על ידי כך כל שכר מצוות שלו, כי הבשר הוא כינוי לטיב עולם הבא ככתוב: "יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה’". (בן יהוידע [לבן איש חי] שם).