שער התבונה פרק ח – טז טבת

 

עוד זאת יראה שלא יקבל עליו שום התמנות, אם לא לדבר מצוה, כי קרוב הדבר שייכשל על ידי זה בעוון לשון הרע, ויקיים בעצמו מאמר חז"ל (סנהדרין יד, ע"א): "הוי קבל וקיים". והנה בדרך כלל ימעט האדם הרוצה להיות שלם בדרכיו, ההתחברות עם בני אדם בכל יכולתו ואפילו אם הוא בעל משא ומתן שצריך לפעמים להתחבר עם אנשים שאינם הגונים כלל, לישא וליתן עמהם מכל מקום כל זמן שאין ההכרח הגדול מביאו להתחבר עמהם יתרחק מהם.

 

 

 

 

 

באמת הדבר הוא פשוט, כי כלל הוא במצוות תשובה שצריכים לחקור מהו מקור החטא ולשרש אחריו ולעקור אותו, ואם כן אף שלומדים הרבה ורוצים להתחזק, הנה כל הזמן שעדיין לא מכירים את הסיבות הגורמות ללשון הרע, לא נזכה לתקן החטא של לשון הרע עצמו. על כן ננסה להתבונן בכוחות הנפש של האדם מה מביאו להיות נהנה מדיבור או שמיעה של לשון הרע על חברו. (מתוך מאמר של הג"ר ממתיהו חיים סלומון שליט"א, מנהל רוחני של ישיבת ליקווד, נדפס בקובץ קול התורה).