שער התבונה פרק י – כא טבת

 

ובאמת כאשר יתבונן האדם, צריך להתבושש ולהיכלם איך לא נבטח בה’. ואקדים מה שבארתי הכתוב (ישעיה כו, ד): "בטחו בה’ עדי עד כי בי-ה ה’ צור עולמים". ובארתי שלשון "עדי עד", בא להורות לנו שאף בזמננו שאנו רואים קצת הסתר פנים ואין ההנהגה גלויה כמו שהיתה מקדם בזמן הבית, ועל ידי זה נמצאו כמה כופרים ומורדים בהקב"ה, אף על פי כן יבטח בה’.

 

משל למה הדבר דומה? למלך אחד שהיה על כמה מאות מדינות, ונהג את מלכותו ברוב עוז והדר, שהיה בו די לפרנס לכל מקומות ממשלתו לכל השרים והממונים שתחתיו ברוב כבוד ועוז, ואחר כך נמצאו אנשים יחידים בעיר אחת אשר מתי מעט מספרם, שמרדו ברמת רוחם בהמלך, ונשמע הדבר להמלך, ובעוד שישבו כסאות למשפט לעיין בעונש המורדים, בתוך כך הלך המלך לטייל בכרם אשר לו, ושמע קול עוף מצפצף בקול נעים, וגם טוב תואר מאוד. וציווה לאחד מעבדיו שתיכף ביום זה יקחנו וישימה בהיכלו, כדי שיהנה מנעימת קולה ומתארו, וכן עשה. ובהוליכו את העוף להביאו להיכל המלך, התחיל העוף לשורר בקול מתוק ונעים, ויען אחד מהסכלים ויאמר: "עוף נעים ונחמד, כמה גדלה תשוקתי לראותך ולשמוע את קול שירתך הנעימה, וכמה גדול צערי בזכרי את רוב יגונך אשר יהיה לך, כי מאין יהיה עתה מזונך, אחרי שנשמע שיש מורדים על המלך?". ויען עבד המלך ויאמר: "הוי סכל ופתי, וכי מלך שהוא מושל על כמה מאות מדינות ואוצרות רבות בלי שיעור, יצטרך העוף שנהנה המלך מתארו ושמח בצפצוף נעימה קולה לדאוג על איזה גרגירי תבואה שצריך לידי סיפוקו, מחמת שנמצא באיזה מדינה עיר קטנה, שבה נמצאו שניים שלושה מורדים?"

 

 

 

 

בבאור מהותה של מידת הקנאה האיר עינינו רש"י בפירוש על הפסוק בפרשת פנחס בד"ה "בקנאו את קנאתי", וזה לשונו שם: "כל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר". עד כאן לשונו.

 

והנה בזה חידש לנו רש"י חידוש גדול, שלא רק כשמשתמשים בלשון קנאה לתאר מעשה קנאות כמו של פנחס יש במשמעותה לשון של נקמה, אלא "כל לשון קנאה", רצה לומר גם במקום שמשתמשים בלשון קנאה לתאר רגש אדם הרואה חפץ חשוב ביד רעהו וכועס בליבו ואומר גם לי יהיה כך, הכוונה היא כי התעורר בו איזה התחרות לנקום נקמת דבר. ובאמת זה פלאי, כי מה עשה לו חברו שירצה לנקום ממנו, הלוא האדם בעצמו מרגיש רק עצר וכאב על שחסר לו אותו חפץ ואין כאן המקום לכעס של נקמה, והדבר צריך באור.

 

באור דבר זה מחייב אותנו לירד לעומקם של כוחות הנפש של האדם לבחון הדק היטב את מהלך המחשבה של בעל הקנאה, ועל ידי זה נראה כמה נפלאים דברי רש"י הקדוש ואיך כל דבריו מדויקים וקולעים אל המטרה. (מתוך מאמר של הג"ר ממתיהו חיים סלומון שליט"א, מנהל רוחני של ישיבת ליקווד, נדפס בקובץ קול התורה).