שער התבונה פרק יב – ב שבט

 

והנה מכל זה יוכל האדם להתבונן בקל וחומר, שהיום שכולנו כאזובי קיר לגבי מרים הנביאה, וגם ידוע לכל מהעונש הגדול המגיע עבור זה ממעשה מרים והמרגלים, אם לא ישמור את עצמו מלשון הרע ואפילו אם לא יהיה רק כעין מעשה מרים, ובפרט אם בכוונה ידבר את הלשון הרע כדי לגנות חברו ולביישו, בודאי לא יהיה נקי מעונש הגדול של הצרעת או עונשים אחרים תמורתם, ולא יקיפו לו עד לאחר זמן. והשומע ומקיים תמיד לזכור באופן זה בודאי ינצל מעוון זה.

 

וממילא נבין מכל זה, שצריך כל איש ישראל לידע פרטי דיני לשון הרע כדי שידע ממה להיזהר, שאם לא כן, מה יועיל לו זכירת מעשה מרים, אם היצר מפתהו שאין דיבור זה נכנס בכלל לשון הרע שעל איש כזה לא ציוותה התורה באיסור לשון הרע.

 

 

 

 

הנה בכמה מקומות כתב ה"חפץ חיים" זצוק"ל, כי אם נזכה לתקן חטאי הלשון נזכה מהרה למשיח צדקנו. ואם כן, תפילתנו היא שנכיר השורש ונעקור קנאה ותחרות מקרבנו ואז יהיה נקל לנו לנצור לשוננו מרע כאשר נלמד הלכות לשון הרע על מנת לעשותם ובזה נזכה להיגאל במהרה בימינו, אמן. (מתוך מאמר של הג"ר ממתיהו חיים סלומון שליט"א, מנהל רוחני של ישיבת ליקווד, נדפס בקובץ קול התורה).