שער התורה פרק ג – טו אדר

 

גם מיום הדין הגדול, שנאמר עליו (מלאכי ג, יט): "הנה היום בא בוער כתנור", זוכה להינצל מי שעסק בתורה. ככתוב במדרש תהלים, לעתיד לבוא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ודן בה את הרשעים, שנאמר: "כי הנה היום בא בוער כתנור". ומרפא בה את הצדיקים, שנאמר (שם): "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא" וגו’. אמר רבי יהושע: צדקה עשה הקב"ה עם כל באי עולם כשלא נתנו ברקיע ראשון, שאלמלי נתנו בו, לא היה צל לכל בריה תחתיו, שנאמר (תהלים יט, ז): "ואין נסתר מחמתו". אבל לעתיד לבוא מי נסתר מחמתו? מי שעוסק בתורה. הוא שכתוב אחריו (שם כ): "תורת ה’ תמימה", וכן כתוב (מלאכי ג, יט): "כי הנה היום בא בוער כתנור", וכתוב אחריו (שם כב): "זכרו תורת משה עבדי".

 

גם התורה היא מהמצוות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה, והקרן קיימת לו לעולם הבא. גם אמרו (בעבודה זרה יט, ע"ב): כל העוסק בתורה נכסיו מצליחין לו וכו’. (עיין הגהת הגר"א סק"א שמוחק נכסיו ונ"ב צרכיו) כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו שנאמר וכו’. מכל זה נוכל לראות גדולת העניין של עסק התורה. וכבר אמרו חז"ל (ברכות ח, ע"א): אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד’ אמות של הלכה בלבד, כלומר שתכלית בחירתו וחפצו של הקב"ה בעולמו הוא רק במין האדם העוסק בהלכה, שמקומו ד’ אמות.

 

 

 

 

צריך לדעת שבעת דין וחשבון לעתיד לבוא יכנסו כל האנשים שעמדו שם [בחבורת מדברי לשון הרע, ואפילו אם לא סייעום בדיבוריהם], לענות על הכל. כי כולם נכתבים בשם חבורת הרשע, ככתוב בפרקי דרבי אליעזר בצוואת רבי אליעזר הגדול שציוה להורקנוס בנו: אל תשב בחבורת האומרים גנאי מחבריהם, כי כשהדברים עולים למעלה בספר נכתבים, וכל העומדים שם נכתבים בשם חבורת רשעים. (ה"חפץ חיים" זצ"ל, חובת השמירה פ"ח וכבוד שמים פ"א).