שער התורה פרק ג – יח אדר

ובזוהר הקדוש (פרשת פקודי) מפליג בשכר של הקובע עיתים לתורה והיפוכו, חס ושלום, וזה לשונו: "היכלא רביעאה וכו’ תלתין ותרתין אחרנין אינון ממנין על כל אינון דלעאן באורייתא תדיר ולא פסקי ביממא וליליא. ואילין אחרנין דכולהו תחותיהו, אינון ממנין על כל אינון דקבעי זימנין ידיען לאורייתא, ועל דא אינון ממנן כולהו, ולאענשא לכל אינון דיכלי לאישתדלא באורייתא ולא משתדלי". עד כאן לשונו.

 

פירוש הזוהר הקדוש: ההיכל הרביעי וכו’. שלושים ושניים אחרים הם ממונים על אותם העמלים בתורה תמיד ואינם מפסיקים ביום ובלילה. ואותם האחרים, כל אלו שתחתיהם, הם ממונים על אותם הקובעים עיתים ידועים לתורה, ועל זה הם ממונים כולם, וכולם יענישו לכל אותם שיכולים לעסוק בתורה ואינם עוסקים.

 

ומי שהוא זהיר בלימוד התורה ומשימם על ליבו, הוא זוכה עבור זה לאהבת השם יתברך, ככתוב בספרי על הפסוק (דברים ו, ו): "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך" וזה לשונו: לפי שהוא אומר (שם): "ואהבת את ה’ אלוקיך בכל לבבך", איני יודע באיזה צד אוהבים את הקדוש-ברוך-הוא? תלמוד לומר: "והיו הדברים האלה וגו’ על לבבך", שמתוך כך אתה מכיר את הקב"ה ומדבק בדרכיו".

 

 

 

 

ובפרט אם יש לו עת קבוע ללמוד תורה, מאוד מאוד צריך להיזהר בעת ההיא שלא להתערב עמהם, כי הרבה יבטל על ידם, ומעט אשר ישאר לו מעת ההיא לא יהיה לו גם כן שום הצלחה בלימודו, חס ושלום, כי יהיה פסקי פסקי, מלבד גודל העונש הידוע לכל להפוסק מדברי תורה ועוסק בדברי שיחה, כמו שאמרו חז"ל. (ה"חפץ חיים" זצ"ל, כלל ט ס"ד).