שער התורה פרק ז – יד ניסן

ובאמת הוצאת בניו לתלמוד תורה הוא חוץ ממזונות הקצובים לו מראש השנה, כמו שאמרו חז"ל (בביצה טז, ע"א): כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה עד יום הכיפורים, חוץ מהוצאת שבתות וכו’, והוצאת בניו לתלמוד תורה, שאם פחת פוחתין לו, ואם מוסיף ומוסיפין לו. לך נא ראה מה שאמרו חז"ל (בקידושין ל, ע"א): כל המלמד את בנו תורה, מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלה מהר סיני, שנאמר (דברים ד, ט): "והודעתם לבניך ולבני בניך", וסמיך ליה (סמוך לזה): "יום אשר עמדת לפני ה’ אלקיך בחורב".

 

גם על ידי זה זוכה לאריכת ימיו, הוא ובניו, כמו שכתוב (שם יא, יט): "ולימדתם אותם את בניכם" וכו’, וסמיך ליה (סמוך לזה): "למען ירבו ימיכם וימי בניכם" וגו’. גם על ידי לימוד תורתו של הבן זוכה להינצל מן הגיהינום, ככתוב בתנא דבי אליהו (זוטא פרק יב): עמי הארצות, שהקרו והשנו את בניהן תורה, בניהן מצילין אביהן מאותה בושה וחרפה, ומאותה כלימה, ומדינה של גיהינום שנאמר וגו’.

 

 

 

 

ואם שומעים איזה לשון הרע על בר ישראל, אין להאמין ח"ו, ובכדי לתקן ולדחות זה השמועה, העצה להעביר הדיבור תיכף ממוחו ולבבו ובזה יתקן תיקוני דשכינתא קדישא ומרומם קרנה, ומקיים בזה (תהלים ס"ח): "תנו עוז לאלקים".

 

וגורם מליצות רבות על כלל ישראל, כי כל מה שבר ישראל עושה למטה, ככה לעומתו נעשה למעלה בכללות ובפרטות, ואם אין רצונו לשמוע ולקבל לשון הרע, ככה גורם בשמים להעביר קטרוגים מבני ישראל, ואין להאריך בזה כי לא באתי לחדש בזה, כי גלוי ומפורסם בכל ספרי יראים, ולא באתי רק לעורר ולהזכיר. (מצוואת האדמו"ר מבלוזשוב זצ"ל, נדפס ספר "שומר אמונים", מבוא השער פרק י"ד).