שפת הלב

מכירים את שפת הלב? כן, יש שפה כזו והיא מאוד מיוחדת. הרב שלום ארוש על הקשר בין בני הזוג והשפה שמחברת אותם לאחד. בואו להכיר את השפה הכי יפה ביקום!

5 דק' קריאה

הרב שלום ארוש

פורסם בתאריך 17.03.21

לא מזמן הגיע אלי זוג עם בעיות בשלום הבית שלהם. האישה מלאה בטענות על בעלה, אך טענתה העיקרית היא ש"אין לי שום קשר איתו. הוא מגיע כמה פעמים ביום ובידיו פתקים קטנים, מקריא את המילים מהפתקונים הללו בלי שום לב או הרגשת קשר אישי. הוא בעצמו נראה שלא מבין בכלל מה הוא מקריא, והאמת, בגלל שאני כל כך פגועה ממנו אני גם לא נותנת את דעתי למה שהוא אומר. הוא מסיים להקריא, ונעלם. לא מתייחס כלל. לא מדבר, לא מקשיב. לא אכפת לו, פשוט הולך. לא מתעניין במה שמפריע לי…"

 

"זה לא קשר" הודעתי לבעל בצורה חד משמעית. "התחתנת כדי שיהיה לך קשר עם אשתך, וזאת בוודאי לא הדרך ליצור קשר. אתה צריך לבוא הביתה, להניח להכל, לשבת איתה, לדבר איתה בנעימות, להקשיב לה, בלי פתקונים ושום טקסטים כתובים. תדבר מתוך הלב! כי בזוגיות מתחברים מהלב!"

 

לא עבר זמן והזוגיות שלהם עלתה על דרך המלך. השמחה והשלום, תודה לא-ל, שוררים בביתם ואין יותר מאושר ממני.

 

פעמים רבות מגיעים אלי זוגות עם בעיות בשלום בית, כשהעיקרית שבהם היא התקשורת. אני מקדיש לזה זמן והמון מחשבה. הזוג האחרון, אלה שסיפרתי לכם עליהם בתחילת המאמר, עוררו בי נקודה מיוחדת. המקרה שלהם מהווה לנו מעין משל לקשר של כל אחד מאיתנו עם בורא עולם. אנחנו עומדים שלוש פעמים ביום לפניו, מקריאים לו את תפילת "שמונה עשרה", טקסט כתוב, בלי שום טיפת לב או רגש, לא מבינים מה אנחנו אומרים בכלל, והולכים. האמת, כמו האישה, גם בשמים לא מבינים אותנו אם כך אנו מתנהגים, כי מילים בלי לב לא עולות למעלה! מה כוחן? מה משמעותן? "רחמנא, ליבא בעי" – הרחמן, בורא עולם, רוצה את הלב! (סנהדרין קו, ע"ב). בשמים מבינים את שפת הלב. אם אנחנו פועלים בלי לב, לא מבינים אותנו מה אנחנו אומרים. ואז, הבורא, כמו האישה שהגיעה אלי, 'מתלונן' – "אין לו שום קשר איתי…"

 

כאן נכנס לתמונה רבי נחמן מברסלב ונותן לנו עצה נפלאה, אותה קיימו ויישמו כל הצדיקים ובזכותה זכו למעלות הנפלאות אליהן הגיעו. והעצה היא – התפילה האישית, או כפי שמכנה אותה רבי נחמן במילותיו: ההתבודדות. כל יום, לפחות שעה אחת חוק ולא יעבור! נגיעה לפגישה עם בורא עולם. נדבר עם אבינו מלכנו דברים היוצאים מן הלב, בלי שום ספר, בלי טקסט כתוב. רק לב. כשאדם מקריא מתוך הכתוב הוא צריך להתאמץ כדי לקשר את הלב לטקסט, והלב שלו בכלל לא איתו. אך כמדברים בלי מילים כתובות, הדברים יוצאים מן הלב אל הפה, וממילא עולים ונשמעים, מתקבלים ומרצים, ויוצרים קשר נפלא בין האדם לבוראו.

 

אז תארו לכם מה קורה כפועלים כך בזוגיות?!

 

מאמרים נוספים בנושא:

שפת האהבה

שלום בית – הנוסחה החדשה!

מקום של אהבה

וגר זאב עם כבש

הצד המקבל

תבחרו בסליחה

אהבה ללא תנאים

ותודה על האישה

אהבה אמיתית?

כל יום מחדש

שניים זה ביחד

תבחרו באהבה

תרגיל הסליחה

כאן בונים גן עדן

 

"הדיבורים שכל אחד ואחד מדבר בינו לבין קונו", אומר רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, קנ"ו) "הם בחינת רוח הקודש. כל אחד לפי המדרגה שלו". לא לחינם אומר רבינו ש"התבודדות היא המעלה העליונה והגדולה מן הכל", ושזו "דרך ועצה טובה מאוד להתקרב אליו יתברך" (שם, כה). אך עלינו ללמוד את האופן הנכון לגשת ולדבר עם הבורא, כי אומר רבי נחמן (ספר המידות) ש"על ידי התבודדות שאינו כראוי בא ליהי כעס" (כעס, סימן לה). במקום להתחבר וליצור קשר וקירוב לב ורצון עם הבורא, הוא גורם חלילה לכעס ופירוד.

 

כמו הבעל, שהיה מגיע ומקריא את הטקסטים ונעלם והיה גורם לאשתו לכעוס ולהתמרמר על הקשר המוזר הזה.

 

ביטול יוצר קשר!

 

המפתח להבנת מהות הקשר והשיחה עם הבורא נעוץ במקרה אותו ציינתי בתחילת המאמר. אם הבעל קובע זמן לשיחה בשניים עם אשתו כל יום, אך בשיחה זו הוא מציב לאשתו תנאים ודרישות, מבקר אותה, לא מתייחס לרצונותיה, לא נותן ליבו לכל הטוב שהיא עושה איתו – אז במקום להתחבר איתה הוא רק מכעיס אותה. כל שיחה כזו גורמת להיות מתוסכלת מאוכזבת ועצבנית יותר.

 

כך מתחברים לחצי השני? כך יוצרים קשר?!

 

יצירת קשר אמיתי יכולה להתקיים רק ממקום של ביטול: שאדם מבטל את רצונותיו ומחפש את רצונותיה של אשתו, מתעניין ומבקש לדעת מה מפריע לה, היא רוצה ממנו, מה על ליבה וכדומה. כמובן, שיש לפרגן לה ולהודות לה על כל הטוב שהיא עושה, להכיר טובה כלפיה, וכל זה בלי שום תנאים ודרישות!!!

 

אם היא מעלה נקודה שמפריעה לך איתך, אמור לה שאתה מבין שזה חשוב לה, ושאתה יודע שזה יגרום לה להיות שמחה, אבל גם לי קשה. אך אין מקום לדאגה, כי תעבוד על זה/ תשתדל להשיג את זה/ תלמד/ תתייעץ… כדי שהיא תשמח. גישה כזו תגרום לה נחת והבנה. שיחה עם דיבורים בכיוון זה יוצאת קשר וחיבור.

 

שעה של דיבורים אישיים עם בורא עולם – היא עצה פשוטה וקלה מאוד. רק תגיעו במטרה ליצור קשר. אם תבינו את העניין של בני הזוג, שמהווה המשלה נפלאה שתעזור לנו לא לטעות. המפתח הוא בביטול לבורא עולם. כך יוצרים איתו קשר!

 

דוגמה אישית

 

וכמו שהקב"ה לימד והמחיש לנו לאורך כל התורה, ובעיקר בספר במדבר, בעזרת מספר דוגמאות שליליות וקיצוניות לאיך לא מתנהגים, כשעל אחת מהן התורה מספרת בהרחבה במיוחד:

 

בלעם הרשע היה נביא לכל דבר. היה מדבר עם בורא עולם, זוכה לגילויי אלוקות ונבואה. אולם, אך מתחילת הקשר שלו עם הקב"ה מתגלה האטימות המיוחדת של בלעם. "טיפש עם תעודות" זו תהיה מחמאה גדולה. למרות שידע בבירור מהו רצון הבורא – זה לא עניין אותו. למה? כי היו לו רצונות ומטרות משלו, והוא רצה שהקב"ה יתבטל לרצון שלו. בדיוק כמו אותו זוג, שהבעל כביכול כפה על אשתו סוג של קשר שהיא הייתה אמורה לקבל ולהתבטל אליו, אך בפעול קרה משהו אחר – היא כעסה, ומאוד.

 

ולא רק, בלעם הרשע לא עצר לרגע אחד כדי לעשות את רצון השם. הקב"ה אומר לו אל תלך, אך הוא מתעקש. הוא אומר לו לא לקלל, אך הוא מנסה מכל כיוון אפשרי לעבור על האיסור. גם הקורבנות שהקריב לא היו על מנת להתקרב לבורא, אל שהקב"ה יעשה את רצונו. הוא השתמש בקשר הזה כדי להשיג כבוד וכסף ולתת ביטוי לשנאת ישראל שבעבעה בו. בורא עולם רומז לו דרך האתון והמלאך, אך הוא בשלו…

 

אבל מה הוא הכי רוצה? כעס! הוא רוצה להגיע לרגע הזה של חרון אף, כפי שאומרת הגמרא, שכל אותה 'דעת עליון' שבה השתבח בלעה הייתה בסך הכל שהוא ידע מתי מתקיים רגע חרון האף של הבורא. ניתן לומר בדרך צחות שבכל פעם שהוא דיבר עם הבורא – הבורא כעס, כי בכל פעם שבלעם האטום דיבר עם הקב"ה בדרכו הטיפשית הוא רק עורר כעס וזעם. והוא רצה כעס, לכן גם קיבל כעס. וגם הרבה ביזיונות.

 

בלעם "החכם הגדול" שכל גדולי האומות משחרים לפתחו, הוא פשוט ליצן! אבל כמובן, לא זה המסר של בורא עולם אלינו. אלא, שנלמד לעצמנו לא ללכת בדרכו הנלוזה וניצור קשר אמיתי עם הבורא, עם בן/בת זוג שלנו, עם הילדים ועם הסובבים אותנו. שנתחבר לבורא מתוך רצון להתחבר, מתוך ביטול וחיפוש חד משמעי לנקודה הזו. ואם קשה לנו, אז בהחלט אפשר לומר, 'אבא יקר, קשה לי. אנא ממך עזור לי…' אך לא לעקם את האמת ולרצות חלילה שהבורא יתבטל אלינו. לא נגיע לשיחה המתוקה הזו על מנת להכעיס.

 

הכלל הזה מתאים לכל סוגי הקשרים ומערכות היחסים בחיינו – בין אדם למקום ובין אדם לחברו, כפי שמובא (מסכת חיבוט הקבר בסוף ראשית חכמה) שכאשר אדם יגיע לשמים ישאלו אותו: 'האם המלכת את חברך עליך בנחת רוח?' כלומר, כמו שמבינים איך להתחבר עם בן/בת הזוג, עם החברים ועוד, וכמו שאנחנו רוצים שיתחרו אלינו – כך עלינו להתחבר עם בורא עולם. ובזכות הקשר הנפלא הזה נזכה לשלום בית בכל סוגי הקשרים – עם הבורא, עם הבעל/אישה, הילדים ועוד, ונזכה לגאולה השלמה בנחת, בחסד וברחמים. אמן.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה