תורה נו – המשך

תורה נו - המשך - ג - המשך - אבל דע, שיש עוד בחינת הסתרה בתוך הסתרה, דהיינו שההסתרה בעצמה נסתרת, שאינו יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו, דהיינו שאינו יודע כלל שנהפך אצלו האיסור...

3 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 07.04.21

תורה נו – (המשך)
 
וביום הביכורים, בהקריבכם מנחה חדשה לה’ בשבועותיכם, מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו: (במדבר כ"ח)
 
ג – המשך
 
אבל דע, שיש עוד בחינת הסתרה בתוך הסתרה, דהיינו שההסתרה בעצמה נסתרת, שאינו יודע כלל שהשם יתברך נסתר ממנו, דהיינו שאינו יודע כלל שנהפך אצלו האיסור להיתר, רק כל הדברים רעים דומות לו למישור גמור ח"ו, היינו אם ח"ו אחר שעבר ושנה, עושה יותר עבירות ח"ו, אזי נסתר ממנו אפילו זאת שידע שנעשה לו כהיתר, רק שאינו יודע כלל משום נדנוד איסור, והכל הוא ישר בעיניו, וזה בחינת הסתרה שבתוך הסתרה – שההסתרה בעצמה נסתרת כנ"ל.
 
ובאמת גם בתוך ההסתרה שבתוך ההסתרה, גם שם מלובש השם יתברך, דהיינו אותיות התורה, כי בלעדיו אין חיות לשום דבר כנ"ל, רק שע"י ריבוי העבירות הפך דברי אלקים חיים לגמרי, עד שנהפך אצלו מחכמות התורה לפתיות, עד שאינו יודע כלל אפילו זה בעצמו שנעשה לו כהיתר כנ"ל, שזה בחינת הסתרה שבתוך הסתרה כנ"ל. על כן צריך לגלות ההסתרות הנ"ל, וזה ע"י שממשיך אריכות ימים לתוך המלכות, שהוא בחינת דעת כנ"ל, ועל ידי זה הדעת, יוכל לידע שאפילו בתוך ההסתרה בעצמה, ואפילו בתוך ההסתרה שבתוך הסתרה, גם שם מלובש השם יתברך, דהיינו התורה.
 
ומאחר שיודע שאפילו בתוך ההסתרות יש שם השם יתברך, מזה בעצמו נתגלין ההסתרות, ונעשה מהם תורה. ואפילו מהסתרה שבתוך הסתרה, נעשה תורה, כי באמת גם שם מלובש השם יתברך, היינו תורה כנ"ל, רק מחמת שלא היו יודעין שהשם יתברך נסתר שם, זה בעצמו הוא בחינת ההסתרות, ותיכף כשיודעין שהשם יתברך נסתר שם, על ידי זה בעצמו נתהפכה ההסתרה שבתוך ההסתרה, ונעשה ממנה דעת, והוחזרה התורה שנסתר כאן לדעת, מאחר שיודע שהשם יתברך נסתר שם. וכיון שנחזר ההסתרה שבתוך הסתרה לדעת ונעשה ממנה תורה, אזי התורה בעצמה מוכיחה אותם, בבחינת: אורייתא מכרזת קמייהו: עד מתי פתיים תאהבו פתי (זוהר שמיני ל"ו, אחרי נח, נשא קכ"ו), כי באמת התורה מכרזת וצועקת ומוכיחה תמיד, כמו שכתוב (משלי א’): בראש הומיות תקרא וכו’ עד מתי פתיים תאהבו וכו’, רק שאינו שומע קול הכרוז של התורה מחמת ההסתרות הנ"ל, ומאחר שנתגלו ונחזרו ההסתרות, ונעשה מהם תורה ע"י הדעת כנ"ל, אזי תיכף כשנעשה מהם תורה, התורה בעצמה מוכיחה אותם: עד מתי פתיים וכו’ כנ"ל.
 
וזה שכתוב (שם ל"א): פיה פתחה בחכמה – שע"י החכמה ודעת הנ"ל, שעל ידי זה מגלין ההסתרות ועושין מהם תורה כנ"ל, על ידי זה: פיה פתחה, היינו בחינת אורייתא מכרזת קמייהו – שהתורה בעצמה פותחת פיה ומוכיחה אותם כנ"ל. נמצא, שעל ידי עסק התורה, שעל ידה ממשיכין אריכות ימים לתוך המלכות, כי על ידה ממשיכין החיות לתוך הימים והמידות כנ"ל, ועל ידי זה זוכין לדעת כנ"ל, על ידי זה יכולין להוכיח אפילו את הרחוקים מאד מהשם יתברך, בבחינת הסתרה שבתוך הסתרה כנ"ל:
 
וזה פירוש: ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים וכו’ (אסתר ב’). מרדכי – זה בחינת המלכות כנ"ל. ובכל יום ויום – זה בחינת התורה, שעל ידה ממשיכין החיות להימים והמידות כנ"ל. חצר בית – זה בחינת חיצוניות ופנימיות, היינו מחשבות ודיבורים, שבכולם נסתר השם יתברך שם, אף המחשבות והדיבורים של הרחוקים מהשם יתברך. וזה: חצר בית הנשים – מלשון שנשו וקפצו ממקומו של עולם, שנתרחקו מהשם יתברך. ויש שכבר היו קצת אצל השם יתברך, אך שכבר שכחו אותו יתברך, וזה: הנשים – לשון שכחה, כמו שכתוב (בראשית מ"א): כי נשני אלקים וכו’, שכבר שכחו את השם יתברך. ויש שגם עתה זוכרים את השם יתברך, אך שנשתה גבורתם, ואין לאל ידם להתגבר על יצרם. ובשביל זה נקראים בשם נשים, מחמת שלוש בחינות הנ"ל: בחינת שנשו וקפצו וכו’, ויש שהם בבחינת שכחה וכו’, ויש שהם בבחינת נשתה גבורתם כנ"ל, ועל ידי כל זה הם רחוקים מהשם יתברך, והשם יתברך נסתר מהם בבחינת הסתרות הנ"ל.
 
ומרדכי, היינו בחינת המלכות, הוא יכול להוכיח ולהזהיר אותם על ידי עסק התורה, שהוא בחינת ימים ומידות כנ"ל, שעל ידי זה זוכין לדעת, שע"י הדעת הזה מגלין ההסתרה שבתוך הסתרה ועושין ממנה תורה כנ"ל, ואזי אורייתא מכרזה קמייהו כנ"ל. וזה: לדעת את שלום אסתר – שעל ידי זה עושה דעת מהסתרה שבתוך הסתרה, שהיא בחינת אסתר, בחינת: הסתר אסתיר. וזה: מה יעשה בה – שעושה מההסתרה בחינת מה, היינו תורה, כמו שכתוב: מה העדות וכו’ כנ"ל, כי מזה בעצמו שיודע שגם בתוך ההסתרה שבתוך הסתרה יש שם השם יתברך, מזה בעצמו נעשה דעת, דהיינו תורה, ואזי אורייתא מכרזת קמייהו כנ"ל.
 
וזה בעצמו בחינת התוכחה שמוטל עליו להזהיר ולהוכיח כנ"ל, כי גורם על ידי הדעת שהתורה תוכיח אותם כנ"ל, וע"י התוכחה הזאת הוא ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות, שלא תהיה כבחינת הרבנות מקברת את בעליה, שזהו כשאין מוכיח את האנשים שיש לו ממשלה עליהם וכו’ כנ"ל. אבל ע"י עסק התורה הנ"ל, שעל ידי זה ממשיך חיים ואריכות ימים, בחינת דעת וכו’, עד אשר אורייתא מכרזת קמייהו ומוכיחה אותם, נמצא שיוצא ידי תוכחה, אזי אין הרבנות והמלכות מזקת לו כנ"ל, כי ממשיך אריכות ימים לתוך המלכות, על ידי התוכחה כנ"ל. נמצא, שע"י אריכות ימים, שהוא בחינת דעת, שממשיכין ע"י התורה, על ידי זה בעצמו ממשיכין אריכות ימים הנ"ל לתוך המלכות כנ"ל: 
 

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה