תורה נח – תלת נפקין מחד

 

היינו, כי באר וענן ומן, כולם חזרו בזכות משה, כמו שאמרו חז"ל (תענית ט): ואכחיד שלושת הרועים בירח אחד – וכי בירח אחד מתו? ותרצו, כי בהסתלקותם של אהרן ומרים נסתלקו ענן ובאר, וחזרו בזכות משה. וכשנסתלק משה בירח אדר, אזי נסתלקו באר ענן ומן, והוי כאילו מתו כל השלש בירח אחד. וזהו: תלת נפקי מחד, היינו באר וענן ומן היו בשביל חד, בשביל משה:

 

 

ומשה, היה נשמתו כלול משלושה אבות, והיה לו כח להמשיך אלו השלש השפעות. באר מים חיים זה בחינת אברהם, מימי החסד, ואברהם התחיל לחפור בארות, וענן זה בחינת יצחק, בחינת חושך ענן וערפל, בחינת (בראשית כז): ותכהיינה עיניו מראות, ומן זה בחינת יעקב, בחינת (תהלים עח): לרעות ביעקב עמו. ומשה, שהיה כלול מאבות, נאמר בו (שמות ב): וישב משה על הבאר, וכתיב ביה (שם כד): ויבוא משה בתוך הענן, וכתיב ביה (שם טז): ויאמר משה אליהם הוא הלחם. הוא דייקא, קאי על משה בעצמו, שבזכותו אכלו המן. ולעתיד, בשעת התחייה, יקום משה כלול משלושה אבות כמקודם, בחינת (קהלת א): מה שהיה הוא שיהיה, בחינת (דברים לא): הינך שוכב עם אבותיך וקם – שיקום בתחיה כלול משלושתן. וזה אחד בתלת קיימא:

 

ג

 

ובכח שהיה כלול מאבות היה לוחם כנגד עמלק, בבחינת (ויקרא כ"ו): חרב נקמת נקם ברית, כי האבות הן ברית, בחינת (שם): וזכרתי את בריתי יעקב וכו’, ועמלק טימא בריתם, בבחינת (דברים כ"ה): אשר קרך בדרך, וזהו: וחד על בין תרין – זהו מלחמת עמלק, שנאמר בו (שמות י"ז): ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד:

 

 

ובזה שהכניע קליפת עמלק ותיקן הברית זכה לבחינת (שמות ט"ז): והיה לחם משנה על אשר ילקטו יום יום. ויוסף, שזכה לברית, כתיב ביה (בראשית מ"א): וירכב אותו במרכבת המשנה, היינו משנה על אשר ילקטו יום יום, שע"י ברית זוכה לשפע כפולה. וזה תרין ינקין לחד, שבחינת שבת מקבל מיוסף לחם משנה, היינו משנה תורה, בחינת (משלי ח’): ואהיה שעשועים יום יום. ובחינת שבת משפיע לשאר העולמות, בבחינת (ויקרא כ"ה): והיתה שבת הארץ לכם לאכלה. וזה: חד יניק לכמה סטרין:

 

ה

 

וזהו, כי ע"י הדעת באים תלת הנ"ל, שהם: אכילה ושתיה ומלבושים, כי בו כלולים, בבחינת (משלי ט’): לכו לחמו בלחמי, בחינת אכילה, בחינת מן הכלול בדעת התורה. שתיה כלול בדעת, בבחינת (ישעיה נ"ה): הוי כל צמא לכו למים, שהיא באר, בחינת (משלי ה’): ונוזלים מתוך בארך. מלבושים – בבחינת (ישעיה ג’): שמלה לכה, קצין תהיה לנו, בחינת ענן, בחינת לבוש, בחינת (איוב ל"ח): בשומי ענן לבושו. וזהו תלת נפקי מחד.

 

ועיקר קיומו של הדעת – ע"י האבות, שהם: חסד, גבורה תפארת. חסד, היינו בחינת אברהם, היינו שצריך ללמד חכמתו לאחרים ולקרבם תחת כנפי השכינה, בבחינת (משלי ל"א): ותורת חסד על לשונה, ואמרו חז"ל (סוכה מ"ט ע"ב): זה הלומד על מנת ללמדה, וזה בחינת (בראשית י"ב): ואת הנפש אשר עשו בחרן. גבורה, זה בחינת שמקדים יראת חטאו לחכמתו (אבות פ"ג). תפארת, זהו שמדקדק איך להוציא חכמתו, שלא יהיו נבזים, בבחינת (קהלת י’): דברי פי חכם חן. וזהו: חד מתלת קיימא.

 

וכשהחכמה בקיומה ובשלימותה, אזי הוא בבחינת חד על בין תרין, שיכול ללחום מלחמות ה’, בבחינת (שם ט’): טובה חכמה מכלי קרב. ואז, כשמכניע כל הצרים הרודפים אחר חלושי כח שבישראל ומכניס אותם לעבודת השם-יתברך, על ידי זה זוכה לחדש חידושין דאורייתא בשבת על חד תרין, בחינת לחם משנה, בחינת משנה תורה, בחינת מגילה עפה (זכריה ה’), בחינת תרין ינקין לחד כנ"ל, בחינת חרב פיפיות (תהלים קמ"ט). ע"י החרב נוקמת כנ"ל, זוכה לפי שניים, בחינת לחם משנה. ושבת משלח הארותיו לכל המדרגות, בבחינת חד יניק לכמה סטרין, ומרפא רפואות הנפש ורפואות הגוף, בבחינת (שמות כ"א): רק שבתו יתן ורפא ירפא – שתי רפואות על ידי שבת:

 

ו

 

וזה שהחכם משפיע לחם משנה הנ"ל, כי ע"י זכותו זכה גם כן לחלק חברו, כמו שאמרו חז"ל (חגיגה ט"ו): זכה – נוטל חלקו וחלק חברו. וכשבא יום השבת, ונפשו נכללת בשבת, בבחינת: כי בו שבת וינפש (שמות ל"א), אזי נותן לחם משנה ליום השבת כנ"ל:

 

ז

 

ועל ידי הארת שבת נתעורר העולם לתשובה מאהבה, כי שבת בחינת תשובה, בחינת (דברים ל’): ושבת עד ה’ אלקיך. והתשובה היא מאהבה, בחינת: אהבה כתענוגים (ש"ה ז’), כי אהבה בא מתענוג שבת, בחינת (ישעיה נ"ח): וקראת לשבת עונג. ותשובה מאהבה זה בחינת לחם משנה, כמאמר חז"ל: כאן מאהבה, כאן מיראה (סוטה ל"א. איתא שם: גדול העושה מאהבה יותר מן העושה מיראה, שזה תלוי לאלף דור וזה תלוי לאלפים דור) – ע"י תשובה מאהבה, עושה חסד לשני אלפים:

 

 

ואז כל הכשרים שבדור נתרפאים, בבחינת (ישעיה ו’): ושב ורפא לו, כי קודם סבלו יסורים, בבחינת (שם נ"ג): אכן חולינו הוא נשא. גם נעשים מכובדים בעיני הבריות, בבחינת (ש"ה ז’): מה יפית ומה נעמת, ע"י אהבה בתענוגים כנ"ל, כי מקודם היו בבחינת (ישעיה נ"ג): לא תואר ולא הדר לו:

 

ט

 

וכשהכשרי דור נתייפים ונתכבדים בעיני כל, אזי כל אחד לפי כשרותו יכול להבין, שכבר השפיע חכם הדור ביום השבת לחם משנה הנ"ל, כי כל אחד ואחד לפי כשרותו, כן מקבל יופי והדר, ונתגדל כן בעיני הבריות. והיופי והגדולה היא ציון וסימן ורשימה על משנה תורה הנ"ל, בבחינת (תהלים מ"ח): הר ציון ירכתי צפון. הר זה בחינת גדולה, כמאמר חז"ל (סנהדרין ק"ז): על נודי הרכם צפור – זה מלכות וגדולה, שהגדולה הוא ציון וסימן על ירכתי צפון, על חמוקי ירכיך, תורה הצפונה. וזהו (ישעיה נ"ח): אם תשוב משבת רגליך, ע"י תשובה הבאה מבחינת שבת נמשך ירכתי צפון, וזהו: רגליך. וכל אחד לפי כשרותו, כן נתציין ונתסמן אצלו, כדי לקבל אח"כ בתוך הציונים של הגדולה את ירכתי צפון הנ"ל, כי הגדולה של הכשרי דור היא בחינת כלי אל התחדשות התורה: