תורה רפד-רפה-רפו

 

 

שמעתי בשמו, שהוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמוד מחמת שעוסק במשא ומתן, אמר שאעפ"כ ראוי לו לחטוף איזה זמן לעסוק בתורה בכל יום. ואמר, שזהו מה שאמרו רז"ל (שבת לא), ששואלין את האדם: קבעת עתים לתורה? קבע הוא לשון גזילה, כמו שכתוב (משלי כב): וקבע את קובעיהם נפש, היינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו, אם גזלת מהן עתים לתורה, כי צריך האדם לחטוף ולגזול עתים לתורה מתוך הטירדא והעסק:

 

 

 

טעמה כי טוב סחרה (משלי לא) – היינו תיכף כשטועמין טעם התורה של הצדיק האמת, שוב לא יכבה בלילה נרה, היינו אף על פי שאחר כך ימנע ולא יתקרב אליו ויהיה רחוק ממנו (שזהו בחינת לילה וחשך), אעפ"כ לעולם יאיר לו אור התורה, שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו.

 

וזהו: טעמה כי טוב סחרה – תיכף כשטועמין כי טוב סחרה, שהוא התורה של הצדיק, שהסחורה שלו, היינו התורה שלו, טעמה טוב, אזי שוב לעולם לא יכבה בלילה נרה, כי תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצלו, אפילו בלילה, היינו בעת ההתרחקות, שהיא בחינת לילה, כי לא יכבה בלילה נרה לעולם ועד:

 

 

 

כי יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן, והם בחינת חכמה עילאה וחכמה תתאה, כי עיקר תענוג גן עדן הוא השגת חכמת אלקות, היינו חכמה עילאה וחכמה תתאה, שהם בחינת גן עדן כנ"ל. אך לזכות לזה, אי אפשר כי אם ע"י השערים, כי יש שערים, היינו בחינת שערי גן עדן, שעל ידי זה זוכין ליכנוס לגן עדן, דהיינו להשגת חכמה עילאה וחכמה תתאה, אך אלו השערים גנוזים וטמונים בארץ, בחינת (איכה ב): טבעו בארץ שעריה, וצריכים לזה בעל הבית על הארץ, שיהיה מושל בארץ, שיוכל להוציא ולהקים ולהעמיד השערים שנטבעו בארץ:

 

ודע, שע"י לימוד פוסקים זוכין להיות מלך ומושל בארץ, ואז יכולין להעמיד ולהקים השערים שטבעו בארץ. וזה בחינת (משלי כט): מלך במשפט יעמיד ארץ. במשפט דייקא, היינו ע"י משפט, שהוא משפטי ודיני התורה, דהיינו לימוד פוסקים, שמבררים משפטי ודיני התורה, על ידי הז נעשה מלך ומושל, ועל ידי זה יוכל להעמיד ארץ, ואז מעמיד ומקים ומגלה השערים שטבעו בארץ, שעל ידי זה זוכין לגן עדן כנ"ל:

 

וזהו: שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו’ לשבטיך (דברים טז). "שבט" ראשי תיבות ט’בעו ב’ארץ ש’עריה (היינו השערים שנטבעו בארץ), וזהו: שופטים ושוטרים תתן לך וכו’, כי השופטים ושוטרים, שהם בחינת המנהיגים והמושלים בארץ. וזהו שופטים דייקא, כי העיקר ע"י משפטי התורה, בחינת פוסקים, בחינת: מלך במשפט יעמיד ארץ, על ידי זה נתגלין השערים שנטבעו בארץ.

 

וזהו: תתן לך בכל שעריך לשבטיך, כי השופטים ושוטרים מקימין השערים שנטבעו בארץ. וזהו: בכל שעריך לשבטיך, כי הם מקימין ומגלין השערים שנתעלמו, בחינת ט’בעו ב’ארץ ש’עריה, הם מקימין אותם ע"י המשפט שלהם, דהיינו לימוד פוסקים, בחינת: מלך במשפט יעמיד ארץ כנ"ל:

 

 

ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים, אשר עד כה עזרנו ברחמיו העצומים להתחיל ולגמור דבריו הראשונים, אשר הובאו בכרך הנורא הזה ספר ליקוטי מוהר"ן. אפרסמונא דכיא תליסר נהרין, צפנת פענח כל צפונות בו מתגלין ומתבארין, כשבילי דנהרדעא כן כל שבילי החכמה האמתית ויראת שמים ועצות דקדושה ליה נהירין, הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו דמגליין ליה דמטמרין, כל דבריו כגחלי אש זיקוקין דנור וביעורין. קומו וברכו את ה’ אלקיכם מן העולם ועד העולם דגלי לן נהורין. עזרת אבותינו הוא מעולם מגן ומושיע להם ולבניהם אחריהם לדרי דרין, כען נהוי קידה ונצלי קדם רחמנא, דיהוי בסעדנא, להתחיל ולגמור ספר ליקוטי מוהר"ן תנינא. אנא ה’ הושיעה נא. כאשר זכינו לסדר אותם כן נזכה לעשותם עדי נשוב לציון ברננה, ובמהרה בימינו יקוים תבואי תשורי מראש אמנה. אמן, כן יהי רצון: חזק חזק ונתחזק.