תיק מסע
הדרך ארוכה והיעד נמצא באופק הרחוק, אפילו לא רואים אותו. אבל אנחנו כבר יצאנו למסע הזה עם תיק מסע גדול על הגב. האם כל מה שהעמסנו בו הולך איתנו או נשאר כאן?
אז מה אתם לוקחים אתכם למסע?
רגע, אתם בטח שואלים על איזה מסע אני מדברת? אז רגע לפני שניגע בעניין הזה ונעשה את הצעד הראשון, הנה משהו שקיבלתי בוואטספ ועשה לי ממש טוב בלב, ובראש, לגבי תיק המסע שלי – מה צריך להיות בו בדרך הארוכה עד ליעד.
אדם אחד, רגע לפני שהלך לעולמו, ראה את המלאך מתקרב ובידו תיק.
"בני, הגיע הזמן…" אמר המלאך.
האיש נדהם ושאל, "כבר??? כל כך מהר? היו לי המון תכניות…"
"מצטער" השיב המלאך, "אבל זה הרגע להיפרד".
"מה יש במזוודה?" שאל האיש בסקרנות.
"החפצים שלך".
"החפצים שלי?? אתה מתכוון לחפצים, בגדים וכסף?"
"הם לא שייכים לך, הם שייכים לכל מה שמעל האדמה" השיב המלאך.
"הבאת את הזיכרונות שלי?" ניסה האיש לדלות פרטים.
"לא, הם לא היו שייכים לך. הם של הזמן".
"אז אולי הבאת את הכישרונות שלי?"
"הם לא שייכים לך" השיב המלאך, "הם של הנסיבות".
"אז רגע, הבאת את הקרובים והחברים שלי, נכון?"
"גם הם לא שייכים לך. הם שייכים למסע שלך".
"הבאת את אשתי וילדיי?" ניסה שוב האיש.
"לא… הם לא שייכים לך. הם שייכים לבורא העולם".
"הבאת את הגוף שלי?" שאל בשמחה כאילו קלע למטרה.
"לא, הוא לא שייך לך" אכזב אותו המלאך, "הוא שייך לאדמה".
"הבאת את הנשמה שלי?" שאל בניסיון אחרון לתפוס במשהו שאכן שלו.
"לא, היא שייכת לי" השיב המלאך.
מאמרים נוספים בנושא:
הפחד עטף את כולו. הוא חטף למלאך את התיק וכשפתח אותו נדהם לגלות שהוא מלא בכל העצות והעידודים והחיוכים והחיזוקים והתרומות הקטנות והמעשים הטובים שעשה עם לא מעט אנשים…
עם דמעה של אושר המתהווה בעיניו אמר האיש למלאך, "אף פעם לא היה לי כלום, ופתאום אני מגלה שיש לי הכל".
"אכן כן, כל מה שנתת נשאר רק שלך! אתה יודע…" שתק המלאך לרגע והמשיך. "החיים הם כצל עובר וכענן כלה וכרוח נושבת וכאבק פורח וכחלום יעוף! וכל מה שתעשה לאחר – יישאר שלך לעד!"
הגשמיות שדוחסים לתיק נשארת כאן. אז למה להתאמץ אם בסוף נגלה שהתכולה שלו שונה?
אתם מבינים?
אז עכשיו אני יודעת בדיוק מה אני מכניסה לתיק המסע שלי. כי כל עוד יש לנו זמן ואנחנו כאן, כל עוד הנר דולק כמו שאמר הסנדלר הזקן, כדאי מאוד שנהנה מהנתינה בשלמות. שום דבר ממה שאנו מאמינים ששייך לנו לא יעצור אותנו.
תחיו את הרגע, את העכשיו, כמו שאומר רבי נחמן מברסלב.
תחיו את החיים.
אל תשכחו שכל מה שנשאר שלכם זה מה שאתם עושים עם הזולת. זה הדבר היחיד שבאמת שווה.
הפרטים החומריים וכל שאר הדברים עליהם נאבקתם – הכל נשאר כאן!
לא לוקחים שום דבר. אז לא חבל להילחם סתם?…
שתפו אנשים עם המסר הנפלא הזה ותיהנו מכל רגע.
ואל תשכחו את חמשת הגדולים:
אהבו את עצמכם (לא מתוך אנוכיות, אלא מתוך אמונה שאתם יצורים יקרים עם מטרות נפלאות ותכלית ותרומה אדירה לעולם).
הילחמו על מה שאתם מאמינים לטובה.
סלחו בגלל שאתם מאמינים גם לעצמכם.
עשו כל יום משהו טוב.
שמרו על צלם אנוש בכל מצב!
זה הכל. שיהיה לכם שבוע מקסים!
* * *
רוחמה אפרתי – B.A בפסיכולוגיה ותקשורת. -Master NLP קליני רפואי בטיפול לפחדים וחרדות, כאב, בעיות נפשיות ופיזיות, טראומות ועוד. מרצה בכירה. לפרטים 054-2176644 ruchama_ef@netvision.net.il
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור