תכנית משחק רוחנית

זה קרה לפני כמה שנים, כשהגעתי לשפל גופני שלא הכרתי. למרות שתמיד הייתי טיפוס אתלטי ורזה, שנים רבות של אכילת "פה ושם" נטולות כושר גופני עשו את שלהן. הרגשתי נורא. ולמרות ההרגשה האיומה הזו, לא הייתה לי שום מוטיבציה לשנות את המצב. כל החיים יכולתי לאכול מה שרציתי ולא עליתי במשקל. אבל עכשיו, הגוף משלם מחיר על סגנון החיים השונה שסיגלתי. למשל, בכל מקום שהייתי ישבתי, אם למדתי – ישבתי, אם בבית הכנסת – ישבתי, דיברתי – ישבתי. כל מה שיכולתי לעשות בישיבה, עשיתי. והאמת, אני חי כך מאז 1972 כשסיימתי את הלימודים בתיכון.

בניגוד לשק תפוחי האדמה שהפכתי, בתיכון הייתי שונה לחלוטין. מי שהכיר אותי ידע לספר על בן אדם סופר אקטיבי. שיחקתי בכל קבוצות הספורט שהיו: כדורגל, כדורסל והיאבקות. במחנות קיץ זכיתי במדליות בתחרויות שחייה והתעמלות. אבל יותר מכל תחום בעולם הספורט, אהבתי את משחק הכדורסל. בחורף, למשל, הייתי מפנה את השלג במגרש השכונתי ומשחק עם החברים. אהבנו כדורסל ושיחקנו עד השעות הקטנות של הלילה.

בסופו של דבר, הפכתי לכוכב המקומי במשחקי כדורסל ולמוביל בנבחרת בתיכון, אבל כשהגעתי לקולג' משום מה הפסקתי. האמת, הפסקתי הכל חוץ מהלימודים שלי. וזה נשאר כך כל השנים. אחרי שסיימתי את לימודיי התחתנתי, הפכתי לאבא, התא המשפחתי התרחב, חזרתי בתשובה ועלינו לארץ ישראל. בכל הזמן הזה, וכבר הייתי בן ארבעים פלוס, כבר שכחתי איך מרגישה ההנאה של קליעת כדור לסל.

באופן אירוני, הרצון לשחק שוב, ולהתחבר לספורט בכלל, התחדש אצלי כשהתקרבתי לחסידות ברסלב. איך? בתפילה האישית, אז קיבלתי את הניצוץ לשחק כדורסל שוב. בשעת ההתבודדות, כשהייתי לבד עם בורא עולם, היה לי זמן להתמקד ולהיזכר בהנאה שקיבלתי מהמשחקים בנבחרות, מצלילה, מהקמפינג עם החברים וכל סוגי הפעילויות שחשבתי שהן כבר לא בלקסיקון של חוזר בתשובה.

כשפגשתי את הרב אליעזר רפאל ברוידא, וראיתי כמה הוא היה רציני עם ענייני הבריאות והכושר שלו, זה עורר את הסקרנות שלי שוב. רב בישראל, אדם דתי שמבוגר ממני בכמה שנים ובכושר גופני נפלא. אז לפני שש שני, כשהייתי בן 57, שאלתי את הרב ברוידא מה דעתו של הרב שלום ארוש בנושא, והאם אני יכול לחזור לשחק כדורסל. הרב ברוידא אמר לי שהוא בעצמו שאל את הרב ארוש את אותה שאלה, והוא בטוח שהרב ארוש יאמר לי לשחק שוב – ולא רק בגלל שזו פעילות גופנית שמיטיבה עם הגוף, אלא בגלל שיש למשחק הזה פוטנציאל לקשר אותי לשמחה.

התשובה הזו שינתה לי את החיים.

מאמרים נוספים בנושא:

תכנית עסקים רוחנית

שר בגשם

לא ביום אחד

עשרת הדיברות לחיים מאושרים

כדור חוזר, המסע של דורון שפר

נקודות בגן המשחקים

תמיד בעונה

לשחק את המשחק הישן

לא משחקים מחבואים

אני נגד עצמי

משחק השמחה

כדורגל והשבת של אבי

מאז, אני משתדל לשחק כדורסל כמה פעמים בשבוע. אבל עכשיו, המרכיב הרוחני נכנס למשחק שאני לוקח מאוד ברצינות. אני יודע שהקב"ה לא רוצה שאשחק כמו ששיחקתי כשהייתי בתיכון, וזה עדיין אתגר רוחני עבורי לא לשחק כך! אני לא מדבר רק על המגבלות הפיזיות שמאפיינות את הגיל שלי בהשוואה לעבר. אלא, נראה לי שהקב"ה מושך אותי לכיוון בו אבטל את "אינסטינקט הרוצח" שקיים בתוכי.

למשל, לא לחשוב על הניקוד כמו פעם. אני מאוד משתדל, אבל משאיר את "הניצחון" או "ההפסד" בידיים של בורא עולם, עושה את שלי במשחק והכי חשוב – נהנה. היום, יש לי תכנית משחק רוחנית – להשתמש במשחק כהזדמנות נפלאה לעבוד על עצמי ועל להיות איש צוות שמחבר את כולם. לשחק כדורסל בגיל 63 זאת הזדמנות נפלאה עבורי ללמוד מקרוב להיות "השמח בחלקו", כי כשאתה משחק עם צעירים אתה עובד על הנקודה הזו מאוד חזק. אני חייב לקבל את העובדה שאני כבר לא מה שהייתי פעם, חלק מהיכולות כבר לא קיימות, גם לא המהירות, הזריזות והקלילות. עכשיו זה יותר מאתגר, עם צעירים אתה צריך להוציא מעצמך יותר כדי לקלוע לסל. והאמת, זה הרבה יותר מעניין.

הגישה הרוחנית החדשה שלי למשחק כדורסל מסייעת לי להעריך את העובדה שהקב"ה לא שם אותי במגרש הכדורסל סתם כך, באופן אקראי וללא שום סיבה. אני משתדל לזכור תמיד שאני שם כי אולי יש מישהו שצריך לדבר איתי (וזה קרה לא מעט) – בין בקבוצה שלי ובין בקבוצה המתחרה. זו הסיבה שאני משחק עם "המדים" היומיומיים שלי – מכנס שחור וחולצה לבנה. זו תזכורת עבורי שאני לא שם רק בשביל עצמי.

יש לי עדיין עבודה עם עצמי, ואפילו הרבה, במושגים של לאמן ולזכך את האגרסיה והרצון "לנצח". אבל אני כל כך אסיר תודה לבורא עולם על שנתן לי את ההזדמנות להתחבר שוב מהמקום הכי לא צפוי, להסתגל לעצמי ולשנות את זווית הראיה שלי מזו שחוויתי בעבר – תחרותיות מזעזעת, למשחק שהוא נטו הנאה והתעלות. תודה רבה לך השם, תודה רבה לכם הרב ארוש והרב ברוידא.

ישנם עוד יתרונות נפלאים ממשחק הכדורסל. קודם כל, הפכתי לאדם זריז יותר, ממוקד, ומצליח לעבוד על עוד תחומים בחיי שהמשחק עורר. הוא מסייע לי להישאר בהווה ולהשאיר את הבעיות והמחשבות ב"מגרש של החיים". ויותר מכל, הוא עוזר לי לקבל את העליות והירידות – שהן חלק בלתי נפרד מהחיים. לפעמים הקב"ה נותן לי קליעות של שלוש, וזה מרגיש נפלא. אבל יש גם את הפעמים של הפספוסים והכישלונות כמו במגרש של החיים. התפקיד שלנו הוא להתקרב לבורא עולם בשני המצבים, שבכל מקרה אנחנו יכולים ומסוגלים!

* * *

ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים, מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב.