תלמוד תורה

עצה – תלמוד תורה

 

עיקר הפגם של עץ הדעת טוב ורע היה, שלא כללו בחינת למדן וצדיק יחד, שזהו בחינת הפגם של הלומדים החולקים על הצדיקים, שאומרים שהעיקר הוא רק הלימוד בעצמו, ואין צריכים להתקרב לצדיקים ולתקן מעשיהם כלל, ולבסוף זה וזה לא עלה בידם, כי אחר כך משליכים גם לימוד התורה כמצוי, בעוונותינו הרבים, בכמה אנשים, שבימי נעוריהם עסקו בתורה קצת ואחר כך פרקו עול תורה לגמרי וגם קילקלו במעשיהם יותר מעמי הארץ, וכל זה מחמת שלא השגיחו על תיקון מעשיהם כלל ולא השתדלו להתקרב לצדיקי אמת ואמרו שהעיקר הוא הלימוד, ולבסוף זה וזה לא נתקיימו בידם, כי באמת עיקר תיקון לימוד התורה הוא על ידי בחינת צדיק, ומי שמפריד בחינת למדן מבחינת צדיק הוא בחינת אחר, שקיצץ בנטיעות, כי תכלית התורה – תשובה ומעשים טובים כמו שאמרו חז"ל.

 

וכשהלמדן כפוף לצדיק, אזי זוכה לצייר אותיות התורה לטוב על ידי כוח הצדיק, שהוא הרב האמת. אולם כשאינו כפוף תחתיו, ומכל שכן כשחולק עליו, חס ושלום, אזי – לא זכה – נעשית לו סם מוות, כי מצייר אותיות התורה להיפך, חלילה, על ידי שמפריד בין בחינת למדן לבחינת צדיק, כי עיקר ציור אותיות התורה לטוב, שיהיו בבחינת סם חיים, הוא רק על ידי צדיק האמת, שזכה לשמירת הברית בתכלית השלמות ואפילו מי שאינו זוכה לזה שיהיה הוא בעצמו בבחינת צדיק בשלמות, אף על פי כן אם הוא מכניע את עצמו, על כל פנים תחת הצדיק כעבד תחת אדוניו, אזי כל תורתו ולימודו וכל מעשיו מקבלים תיקון על ידי צדיק האמת, שמצייר הכל לטוב, ואז נאמר עליו – זכה – נעשית לו סם חיים, על ידי כוחו של הצדיק.

 

 

מים עמוקים עצה בלב איש, ואיש תבונות ידלנה.

 

 

שיחה

 

בעת שנכנס רבינו לדירה אחרת באומן ששם נסתלק, ואותה הדירה היתה טובה לפניו מאוד לגור בה, כי היה המקום רחב-ידיים ואויר יפה, כי היה שם גן לפני החלונות, וסמוך לשבת 'נחמו' נכנס לשם. באותה השבת נתקבצו כמה אנשים חדשים גם ישנים שבאו אליו על שבת-קודש והיה קיבוץ גדול.

 

בליל שבת נכנס מחדרו לבית שהיו כולם מקובצים שם. והיה חלש מאוד מאוד, כמעט שלא היה לו כוח לדבר. ותיכף קידש על הכוס. ואחר הקידוש ישב אצל השולחן ולא חזר לחדרו תיכף כדרכו תמיד בעת הקיבוץ. וישב בחלישות גדולה והתחיל להשיח ולדבר מעט בחלישות ובעייפות גדולה. ענה ואמר: "מה אתם נוסעים אצלי? הלא אני איני יודע עתה כלל. כשאני אומר תורה יש לכם על מה לנסוע ולבוא אלי, אבל עתה, על מה באתם? הלא אני איני יודע עתה כלל. כי אני עתה רק פראסטיק לגמרי, איש פשוט המחייה את עצמו רק במה שהייתי בארץ הקודש".

 

והסביר וביאר את כל העניין הנורא ההוא איך הוא מחיה את עצמו בעת הפשיטות מהדרך של ארץ ישראל, ושבזה אפשר להחיות את כל הפשוטים שבעולם, הן לומדים ובעלי תורה בעת שבטלים מן התורה, והן אנשים פשוטים שהם פראסטאקיס גמורים, אפילו אומות העולם צריכים לקבל חיות מדיבורים אלה.

         

ושיחותיו הן אפילו לא טיפה מן הים הגדול,

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.