תמימות

 

עיקר העבודה הוא רק על ידי תמימות ופשיטות גמורה בלי שום חוכמות כלל, וזהו עיקר התכלית האמיתית.. וחלילה למי שמכונה בשם ישראל שיעיין בספרי המחקרים, כי לא באלה חלק יעקב, כי יש בכל החוכמות אבן נגף בחינת עמלק, שעל ידו נופלים ונכשלים ויכולים לאבד עולמם ברגע, חס ושלום, וזהו הרעה הגדולה שבכל הרעות.

 

ואפילו ספרי ישראל שמדברים מחקירות אין להביט בהם כלל, כי מזיקים הרבה לאמונה הקדושה שהיא יסוד הכל. ותהילה לאל, יש עכשיו ספרים קדושים רבים מאוד המלאים מוסר ויראת השם בלי שום חקירות, שאינם מיוסדים על דעת חכמי יון, י"ש, רק יסודתם בהררי קודש על דברי חז"ל בגמרא ומדרשים, ובפרט המיוסדים על דברי רשב"י וחבריו, הפוך בהם והפוך בהם, בהם דווקא ולא בספרים שמעורבת בהם דעת הגויים והכופרים בעיקר – מהם הימלט על נפשך מהם ומהמונם, ותהיה לך נפשך לשלל לחיי עולם ולעולמי עד ולנצח נצחים.

 

 

 

כשהיה פעם אברהם פייעס בטולשטין, בביתו של הרב הצדיק רבי ברוך ממז’בוז’, דודו של רבנו, שאלה אותו זוגתו של רבי ברוך: "מה שלום בן אחותנו "פלומעניק?" – בהתכוונה על רבנו.

 

ענה לה אברהם פייעס: "רבנו אומר כאלו תורות שלא נשמעו מעולם". והלכה וסיפרה זאת לבעלה, רבי ברוך.

 

נענה רבי ברוך ואמר: "וכי אם הצדיקים אינם יכולים לומר תורה, אינם צדיקים! – המגיד לא ידע מהו סוד איטר יד, וכי לא היה ‘המגיד’?".

 

כשחזר אברהם פייעס לרבנו וסיפר לו את דברי רבי ברוך, אמר לו רבנו: "אם כן, נתנו לי בחינה לדעת מהו סוד איטר יד" – ועל כך אמר רבנו את התורה ס"ו שבליקוטי מוהר"ן חלק א’, ושם מוזכר עניין סוד איטר יד. 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.