תעלומת הביצים החסרות
לפעמים הפתרון לבעיות בין בני הזוג מונח לפניהם, בדיוק כמו תבנית הביצים הכפולה שהשארתי על השיש! רחלי רקלס על תעלומת הביצים החסרות ושלום בית!
כמו שאתם כבר מכירים אותי, אחת ההנאות הכי מענגות בחיים שלי היא להתבדח קצת על חשבון בעלי. לא יודעת למה, אבל ברור שקב"ה הוא מי שהטמיע את התשוקה המוזרה הזו בליבי. אולי זה בגלל שלדויד יש אגו היסטרי, לכן הוא צריך בת זוג שתעזור לו להתגבר על האגו הזה?… כן, זו הסיבה. ואני הולכת על התיאוריה הזו עד הסוף. וזו הסיבה שאספר לכם על תעלומת הביצים החסרות.
יום אחד הלכתי לקניות אוכל. אני יודעת, מתי יגיע החלק המעניין, נכון? אתם יודעים, אני יכולה לעצור ממש כאן. אבל לא, אמשיך.
אז הלכתי לקניות אוכל. לרוב, אני קונה את המארז של 18 ביצים. אבל הפעם ניסיתי לחסוך מעצמי עוד מסע קניות והבאתי מגש סופר דופר כפול של 60 ביצים. זה בא במגש קומותיים. הבעיה הייתה שהוא היה גדול מדי ולא יכולתי להכניס אותו למקרר, אז השארתי אותו על השיש.
להשאיר דברים על השיש זה משהו מאוד פופולארי כאן בישראל, לא זוכרת שבארצות הברית עשיתי את זה. לא הבנתי את העניין הזה כשהייתי ילדה, כי ההורים שלי ישראלים שהיגרו לארצות הברית. גם הם תמיד השאירו דברים על השיש במטבח, דבר שלא קרה בבתים של חברות שלי. ולפעמים הדברים היו מונחים שם ימים! אני זוכרת שראיתי ביצים קשות, תפוחי אדמה שלוקים, ביצים מטוגנות או כל דבר אחר, בתוך מגש על השיש. למה לא להכניס את זה למקרר? לזה צריך הגיון בריא ושכל ישר שלא ברור לי לאן הם נעלמו…
אז עשיתי את הדבר הישראלי הנפוץ והשארתי מגש כפול גדול של ביצים על השיש. בסופו של דבר, הוא יקטן ויקטן עד שיצליח להתמקם במקרר שלי.
והנה מה שקרה למחרת.
למחרת, הלכתי לחדר כושר. אני יודעת, החיים שלי מרגשים בצורה מטורפת, תודה לא-ל. ובעודי בחדר הכושר אני פתאום מקבלת שלוש הודעות ברצף: "יום מקסים להשאיר אותי אפילו בלי ביצה אחת". "כשתחזרי תביאי שש ביצים מהשכנים". "בסדר, פספסתי את המגש 'הקטן' של ה-60 ביצים שהשארת על השיש…"
מאמרים נוספים בנושא:
ניערתי את ראשי. איך יכול להיות שהוא לא ראה את המגש הכפול הזה? איך? ואיך יכול להיות שהוא אוכל שש ביצים בבת אחת? ובכן, התשובה לשאלה השנייה קלה יותר – כי בעלי אוכל רק את החלבון. הוא לא מוכן להקשיב לטענה הבדוקה שלי: שהצהוב של הביצה, קרי החלמון, לא מעלה את הכולסטרול!
אבל לאפיזודה הזו יש נקודה נוספת ומעניינת יותר.
אתם מבינים, פעמים רבות אנחנו מחפשים את הפתרונות לבעיות שלנו, בעיקר בזוגיות, אבל בגלל שאנחנו כל כך תפוסים ונעולים על החלק השלילי של הבעיה, אנחנו לא מצליחים לראות את הפתרון!
יכול מאוד להיות שהתשובה הייתה מונחת ממש לפנינו, מול העיניים שלנו כל הזמן, כמו המגש הענק של הביצים. אבל הצד השלילי של המצב, זה שאנחנו ממש לא מסוגלים לשחרר, פשוט מעוור אותנו.
שמישהו יעניק לי פרס נובל, כי עליתי על משהו ענק!
אז מהי התשובה למצוא את התשובה? והאם השאלה הזו נשמעת הגיונית?
כשאנו חווים סיטואציה עם קשיים, אתגר לא קל, אנחנו צריכים להרפות מהחלק השלילי. נכון, קל יותר לומר מאשר לעשות. אבל אתן לכם טריק מקסים שהרב שלום ארוש לימד אותי (ואת כל העולם כולו):
תגידו תודה רבה!!!
כן, זה הדבר שיעשה לכם את הסוויץ', את המהפך שאתם זקוקים לו כדי לתקן את זווית הראיה שלכם על מצבים בחיים. וברגע שזה משתנה, הקב"ה יפקח את עינינו במן קסם שכזה ואז נראה את מגש הביצים הענק שהיה מונח מולנו על השיש!
ותארו לעצמכם איזה שינוי ומהפך אתם עושים רק באמירת שתי המילים הללו בשלום בית שלכם!
וחוץ מזה, אני חושבת שדויד צריך ללכת לבדיקת ראיה, מה אתם אומרים?
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור