תפילה

 

העבודה הגדולה שבגדולות בעבודת השם יתברך קלה ביותר לעשות מאשר עסק קטן, שמטריחים בני האדם את עצמם בשביל פרנסה ועסקי העולם הזה. הלא אפשר לראות כמה יגיעות יגע האדם בשביל לנסוע לאיזה יריד או ליומא דשוקא, שתיכף במוצאי שבת צריך לטרוח ולחפש אחר עגלה, ונחפז מאוד לטעון את סחורתו על העגלה ביגיעות גדולות, אחר כך צריך לנסוע כל הלילה ולהדיר שינה מעיניו, ולשבור את כל גופו מחמת שצריך לשבת על עגלה טעונה, וכן שאר טרחות ויגיעות הידועות. אחר כך צריך האדם לעמוד כל היום על רגליו, ובפרט בימות החורף והקור העצום.

 

וכל היגיעות הללו והטירחות הכבדות והקשות שהאדם מטריח את עצמו הן על ספק, כי ספק אם ירוויח איזה רווח קטן, ספק אם יאבד גם את ההוצאות. נמצא, שעל עסקי פרנסת העולם הזה מטריחים בני האדם את עצמם כל כך ביגיעות כאלו על ספק רווח קטן.

 

והעבודה הגדולה שבגדולות בעבודת השם יתברך, שהיא התפילה, שצריך להכריח את עצמו עליה בכל כוחותיו להתפלל בכוונה – ומה בכך!!! הלא אף על פי כן כשעומדים להתפלל, מתפללים וגומרים את התפילה, ומכל שכן בשאר העבודות הקדושות, כי דרכי התורה הקדושה הן דרכי נועם, ויכול כל אדם לזכות על ידם בנקל לבוא אל התכלית.

 

 

 

היו כמה וכמה זמנים שחשבו אנשי שלומנו שעניין רבנו עומד להיפסק חלילה, כמו בעת המחלוקת הגדולה שבזמן רבי נתן, וכן בזמנו של רבי נחמן מטולטשין, וכן כשעלו הקומוניסטים לשלטון ואמרו שכל מי שיתפס כחסיד ברסלב יהרג, וכן אחרי מלחמת העולם השניה שנכחדו רוב רובם של אנשי שלומנו, הן ברוסיה והן בפולין.

 

ואף על פי כן דיבורו של רבנו שהבטיח ואמר: "האש שלי תוקד עד ביאת משיח" קיים ועומד ומתחדש בכל פעם יותר ויותר, ואי אפשר להבין זאת…