תפרן, אבל תודה!
"ההיגיון אומר שאני צריך להילחץ ולרוץ כמו משוגע כדי להביא כסף, ואתה אומר אחרת. אני תפרן, אבל תודה!..." דוד פרלו על הנס והצעקה המצמררת ביער.
זה היה אחרי שסיימתי את השירות הצבאי שלי (קרבי, אם התעניינתם) ופניתי ללמוד בישיבת מכון מאיר שבירושלים. בשבילי זו הייתה ברכה מאין כמותה להשקיע את כל האנרגיות שלי בלימוד התורה. לשמחתי, את ההכרות עם התפילה האישית (ההתבודדות, כפי שמכנה אותה רבי נחמן מברסלב) עשיתי בזמן השמירות. שם, לבד במגדל התצפית קיימתי את העצה שהרב שלום ארוש מציע בספרו בשדי יער. היום, אחרי השירות, את התבודדות אני עושה בכל זמן שאני רוצה, ולא רק ליד מכונת הירייה…
את התפילות האישיות של אחרי הצבא אהבתי לעשות בעיקר ביער היפה של ירושלים. האווירה הקסומה בין העצים העניקה לי השראה והתעוררות לתפילות מתוקות שיצאו ישר מהלב. כל יום הגעתי לשם כדי להתפלל על כמה דברים חשובים שהיו על הפרק, אחד מהם היה להתחתן. קריאות "המזל טוב" לרגל האירוסין נשמעו חודשיים אחרי שהכרתי את החצי השני שלי, אשתי היקרה. למרות שהתרגשתי מכל העניין והאפקט של התפילות שפעל כמו בקסם, לא היה לי מושג איך אמצא עבודה ואיך נתפרנס. ומעל לכל, בדיוק התחלתי את לימודיי בישיבה, משהו שרציתי לעשות מזמן ועכשיו באה לה ההזדמנות להגשים את החלום… לא רציתי לעצור ולהסתפק במנות קטנות של "עיתים לתורה" אלא רציתי את כל הקופה, אבל בחיים כמו בחיים, לא הייתה לי ברירה.
למזלי הרב (אין דבר כזה מזל, יש רק השגחה פרטית!) באותו זמן למדתי בשקיקה את ספרו משנה-החיים של הרב שלום ארוש – שעריו בתודה, שם מלמד הרב על חשיבות התודה לבורא עולם גם על הדברים שאין לנו! הוא גם מסביר, שכאשר אנחנו מתפללים לבורא עולם ממקום של תודה והודיה על כל שאין לנו את מה שאנחנו חושבים שצריך להיות לנו, זה סימן גדול לאמונה המתחזקת שלנו. וזה גם אומר, שאנחנו מאמינים שבורא עולם הוא המנהל היחיד והוא זה שמחליט מה הכי טוב בשבילנו. אימצתי את העצה הזו קרוב לליבי, ולמרות שמבחינה הגיונית לכל הדעות להודות לבורא עולם שאני תפרן זה אבסורד, אבל לא העליתי ספק בעצה המקסימה של הרב.
מאמרים נוספים בנושא:
אחרי שסיימתי את הספר אמרתי לעצמי, "דוד, הגיע הזמן! לך על זה!", ואז הגעתי ליער הירושלמי המקסים. זה היה בשעות אחר הצהריים המאוחרות של יום קריר במיוחד, חצי שעה בה לא הפסקתי לומר תודה לבורא עולם. "ריבונו של עולם, אבא יקר שלי, אני באמת לא יודע מה יהיה ואיך אסתדר, איך אשלם על הכל, אבל אני מאמין שיש סיבה לכל דבר ושאתה עושה את הטוב ביותר. תודה רבה לך שלמרות שההיגיון אומר שאני צריך להילחץ ולרוץ כמו משוגע כדי להביא כסף, אתה אומר אחרת. כן, גם אם צריך לעשות את ההשתדלות וצריך בהחלט למצוא פרנסה – אבל צריך לעשות את זה ממקום של תפילה, ישוב הדעת, והכי חשוב – בלי לחץ! בינתיים, עד שאמצא את העבודה המיוחלת, לא אפסיק להודות לך ואמשיך ללמוד תורה. תודה לך על המצב בו אני נמצא, שאני לבד, מפחד ובאמת לא יודע מה לעשות, אבל אני מאמין שהכל לטובה ואני מודה לך על כל נסיבות חיי ועל המצב שלי…"
חצי שעה של תודה עברה, ומשם המשכתי עוד קצת אל פנים היער להמשיך את החצי השני של ההתבודדות.
פתאום, משום מקום נשמעה צעקה מפחידה. האדרנלין הצבאי שלי התעורר באחת, והרגשתי שאני מצליח לנווט את הדרך שלי למקום ממנו נשמעה הצעקה. ואז, עוד צעקה. הסתכלתי לכיוון ממנו נשמעו הצעקות. מהמקום בו עמדתי נשקף עמק גדול עם בית ספר לרכיבה בצדו השני. גבר בגיל העמידה עם שני בניו ניסו לחצות את העמק כדי להגיע לשביל הראשי שמוביל לצד השני. נראה בבירור שהם פשוט איבדו את הדרך. אחד העובדים התחיל לצעוק עליהם כמו משוגע, "מה אתם עושים כאן??? זה שטח פרטי! אתם לא יכולים להיות כאן! צאו מכאן מיד!!!" ואז הוא החל להרים את הידיים וקפץ את אגרופיו… המחזה היה מפחיד מאוד. חששתי מהגרוע מכל. האינסטינקטים הצבאיים שלי תפסו פיקוד.
"היייייי!!!" צעקתי בכל הכוח. האבא סובב את ראשו והסתכל לכיוון שלי. העיניים שלו היו בגודל של כדורסל מהפחד שאחז בו. "בואו אחרי!", והוא ושני הילדים שלו רצו החוצה מהשטח בו היה האיש המפחיד. רצתי לעברם, לכיוון העמק, כדי לפגוש אותם בחצי הדרך ולעזור להם לצאת מהיער כי ידעתי היכן נמצא השביל החוצה. אחרי הכל, את היער הזה אני מכיר כמעט כמו את כף היד שלי… עזרתי להם עם האופניים והובלתי אותם ליציאה מהיער. האדרנלין שלי היה במלוא העוצמה. הודיתי לבורא עולם שהייתי בזמן ובמקום הנכון בשביל האבא והילדים המפוחדים. מי יודע מה היה יכול לקרות להם…
הגענו ליציאה מהיער, הילדים עלו על האופניים והאבא לא הפסיק לחייך. שתבינו, חצי שעה קודם לכן אני רק מודה לבורא עולם שאני תפרן בלי עבודה, ורגע אחרי כל הסאגה הזו אני שומע, "תגיד, אתה צריך במקרה עבודה?"
כבר למחרת התחלתי לעבוד עם האיש הזה כמורה לאנגלית בעסק שלו. זה היה קרש הקפיצה להזדמנות הנפלאה שקיבלתי להיות מורה ומחנך בישראל.
כוחה של התודה הוא עצום ובלתי נתפס, ראיתי את זה במו עיניי אחרי תפילה אחת בלבד! אתם מוזמנים לנסות, זה באמת עובד!
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור