תשובה

 

מי שחושב באמת על תכליתו, ויש לו רחמנות על עצמו ומחשב את דרכיו, כי אף על פי כן מה יהא בסופו ומה יעשה ליום הפקודה, אזי כל מה שמוצא ורואה שמרחיקים אותו יותר, הוא מרחם על עצמו יותר וצועק אל השם יתברך יותר ויותר מעומקא דליבא (מעומק הלב), עד ישקיף וירא השם מן השמים, כי אף על פי שכבר נכתב עליו שאינו מתקבל בתשובה, למרות זאת יצעק אל השם יתברך על זה בעצמו, שפגם כל כך עד שמרחיקים אותו כל כך, ולמרות שאני יודע שראוי להרחיקני מגודל הפגמים שלי, וכל מה שאמרו חז"ל הכל אמת ויציב, אף על פי כן אני יודע ומאמין, שיש חסדי השם יתברך, ורחמים גדולים כאלו אצלו יתברך, עד שיכול לקרבנו גם כן ברחמים ולקבלנו בתשובה שלימה.

 

 

 

סיפר רבי נתן זצ"ל:

 

סיפרו לי שפעם אחת היה מדבר עם אנשיו, והיה מוכיח ומייסר אותם הרבה בדברים, על שעדיין אינם עובדים את השם יתברך כרצונו, כדרכו הטוב תמיד לדבר רק מזה. אחר כך אחר שהוכיח אותם הרבה, נתרצה להם קצת והתחיל לקרבם ולדבר עמהם רכות, ואמר: מה אני רוצה מהם? הלא אף על פי כן הם אנשים כשרים.

 

והתחיל לדבר על ליבם. אחר כך ענה ואמר: בודאי אתם אנשים כשרים, אך אילו השם יתברך קטן כמו אנוכי בודאי היה די מאוד בעבודה שלכם, אבל באמת השם יתברך גדול מאוד מאוד. על כן בודאי צריכים להתחזק בכל פעם ברצון חזק לעובדו כראוי לעבוד אותו יתברך, אשר לגדולתו אין חקר!

 

והרים אז את עצמו והגביה ידיו למעלה ואמר: אבל השם יתברך גדול כל כך. ונשא ידיו למעלה בתנועה נפלאה לרמז על הפלגת גדולתו יתברך.

 

 

רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.