תשובה
שיחה - רבנו הראה את המכתב לרבי אהרן, ושאל רבי אהרן את רבנו: "האם אסע חזרה ולא אהיה עם רבנו בימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה?". ענה לו רבנו...
עצה – תשובה
עיקר כל הפגמים של כל החטאים הם בבחינת העשרים ושתים אתוון, שממשיך חס ושלום האותיות שיש באותו הדבר שעובר עליו, למקום שממשיך להסיטרא אחרא (הטומאה), כי עיקר החיות של כל הדברים הם האותיות שיש בהם, כידוע, ועל כן עיקר התיקון הוא על ידי דיבור, בבחינת (הושע יד): "קחו עמכם דברים ושובו אל ה’", ואמרו חז"ל: אינו מבקש מכם דברים, אלא שירבה האדם לדבר דיבורים קדושים של צעקות ותחינות ובקשות ושירות ותשבחות אליו יתברך, עד שיצטרפו ויתתקנו כל האותיות לטוב, ובודאי הוא עצה גדולה וקלה, שהכל יכולים לקיימה, כי יכולים לזכות לתשובה ולחיי העולם הבא על ידי הדיבור לבד, אף על פי שאינו זוכה להתייגע ולטרוח בעבודתו כמו הצדיקים והכשרים שהיו לפנינו, שיגעו וטרחו מאוד מאוד בתעניות ובסיגופים קשים ועצומים מאוד.
ואפילו אם, חס ושלום, עדיין עובר על האדם מה שעובר עליו, אם לא יניח את עצמו ליפול לעולם ויחזק את עצמו לדבר דיבורים, על כל פנים תמיד לפני השם יתברך בצעקות ובתחינות, בודאי סוף כל סוף ישוב לבורא יתברך. אולם הבעל דבר (היצר הרע) מתגבר על האדם למנוע אותו גם מלעשות זאת, והעיקר על ידי טירדת הפרנסה, שעל ידי זה אינו עוסק בשלמות אפילו בעצה קלה כזאת, לשוב להשם יתברך על ידי הדיבור הקדוש.
על כן צריכים להזכיר לעצמו האדם בכל פעם את האמת, "כי לא בכוח יגבר איש", ואין הפרנסה נמשכת על ידי יגיעתו וטירחתו בלבד, רק הכל בחסדי השם ובישועתו, והדאגות והטירדות אינם מועילים כלל לפרנסה, אלא ההיפך, מזיקים הם יותר לפרנסה, ועל כן אפילו בעל מלאכה ועסק יכול למצוא לנפשו כמה שעות ביום לעסוק בהם באמירת תהלים והתבודדות, ועל ידי זה יזכה לשוב להשם יתברך ולחיי העולם הבא..
מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונות ידלנה.
שיחה
כשיצא רבי נחמן מברסלב לגור באומן בקיץ שנת תק"ע, יצא עימו גם רבי אהרן הרב מברסלב, כדי לגור עימו באומן, כי רצה להיות סמוך וקרוב לרבנו. כשהגיעו ימי ראש השנה, קיבל רבנו מכתב מתושבי העיר ברסלב, ובו שטחו טענותיהם לפניו: היות שעתה מגיעים ימי ראש השנה ואין להם רב בקהילתם, כי רבי אהרן נסע עימו, טענו ואמרו לו: "אם אתם עזבתם את העיר, הרי אין בפינו זכות טענה על זה, מדוע לקחתם עמכם את רב העיר?" ועל כן מבקשים הם מרבנו, שישתדל לשלוח אליהם בחזרה את רבי אהרן.
רבנו הראה את המכתב לרבי אהרן, ושאל רבי אהרן את רבנו: "האם אסע חזרה ולא אהיה עם רבנו בימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה?".
ענה לו רבנו: "אינך יכול לצייר לעצמך את הצער שיהיה לי, כשלא תהיה עמנו כאן על ראש השנה.."
ושאל שוב רבי אהרן את רבנו: "אם כן, אשאר כאן?"
ענה לו רבנו: "והרי הם צודקים!"
ושאל שוב רבי אהרן: "אם כן, אסע?"
וענה לו רבנו שאין יכול הוא לצייר לעצמו הצער שיהיה לו, ושאל שוב רבי אהרן, וכך היה כמה פעמים, כי היה דרכו של רבנו לבלי לצוות שום ציווי בדווקא לעשות כך או אחרת. והחליט רבי אהרן לעצמו ונסע חזרה לעירו. בדרך חזרתו פגש את רבי נתן ואת רבי נפתלי, כשהם נוסעים לרבנו, וכשראו אותו שאלוהו: "כעת לפני ראש השנה נוסעים מרבנו?"
וסיפר להם את סיבת נסיעתו מעניין המכתב. אמרו לו: "אף על פי כן" ומחו בפניו, שאין נכון הדבר לא להיות אצל רבי נחמן בימי ראש השנה, ועוד אמרו לו: "אנחנו אפילו היה רבנו מגרש אותנו עם קורות של בניין, לא היינו נוסעים ממנו מבלי לשהות עימו בימי ראש השנה".
ושיחותיו הן אפילו לא טיפה מן הים הגדול,
רק שיראו לקחת מהן מוסר ויזכו להתעוררות גדולה.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור