תשובה

 

אל יבלבל את האדם מה שעבר עליו מקודם ואחר כך, וכל זה כלול בדיבור שאמר רבי נחמן, אדוננו מורנו ורבנו ז"ל, לאדם אחד: שוב יום אחד לפני מיתתך, והאריך מאוד במילים "יום אחד", וכוונתו היתה לעניין מה שמפיל את האדם את עצמו מזה שרואה שלפעמים מתעורר קצת להשם יתברך, אבל קודם ואחר כך היה מה שהיה, כפי מה שעובר על כל אחד לפי בחינתו, ומחמת זה נופלים רבים מעבודתם, כידוע.

 

ולכן גער עליו רבנו (על אותו אדם) ואמר לו: שוב יום אחד לפני מיתתך. כלומר, אפילו שלא תזכה כל ימי חייך קודם שתמות כי אם לשוב להשם יתברך יום אחד בלבד, גם זה טוב מאוד ויקר מכל הון. וכן מובן מדבריו ז"ל, שבאחרית הימים האלה, בעקבתא דמשיחא בסופו, שהסיטרא אחרא (הטומאה) מתגברת כמו שמתגברת, ולכן צריך כל אחד לחזק את עצמו עוד יותר, ויחיה את עצמו בזה אשר זכה על כל פנים לחטוף איזו נקודה טובה בשעה אחת מכל היום.

 

ובזה מוכרח האדם להחיות את עצמו ולא יפול משום דבר, ועל ידי זה יזכה בודאי לתשובה שלימה, כפי שכתב רבנו בתורה "אזמרה לאלוקי בעודי (ליקוטי מוהר"ן ח"א, רפב), על הפסוק: "ועוד מעט ואין רשע" – כלומר, כשמחייה האדם עצמו בעוד מעט טוב שחטף בזה העולם, בזה אינו רשע, ועל ידי זה: "והתבוננת על מקומו ואיננו" – כלומר, שלא יהיה באמת על מקומו הראשון.

 

 

 

רבי אהרן מברסלב התקרב לרבנו עוד בהיות רבנו גם בעיירה מעדוודיבקע, כי היה מקורב אז לרב הצדיק רבי אהרן מטיטייעב ז"ל, בן רבי הירש בנו של רבי ישראל הבעל שם טוב ז"ל.

 

רבי אהרן היה מגיע מפעם לפעם לעיירתו של רבנו כדי לבקר שם את דודתו העשירה, שהיתה גרה שם ותומכת בו הרבה, וכמו כן היתה תומכת גם ברבנו.

 

פעם שלח רבנו שליח אליה לומר לה, שהוא מבקש שכשיבוא רבי אהרן לבקר אצלה, תשלח אותו אליו. ובאותה עת, שהיה באמצע החורף, בא רבי אהרן לבקר בבית דודתו, ותיכף בכניסתו לביתה אמרה לו: "לך והיכנס אל רבנו". רבי אהרן התחמק ואמר לה, שיתמהמה מעט ואחר כך ילך.

 

בעודם מתווכחים, אם ילך לרבנו מיד או יתמהמה, הגיע שליח מרבנו וביקש שיבוא רבי אהרן ויכנס אליו. שוב לא היתה לו שום ברירה להתחמק, ובא אליו. ומחמת הקור הגדול שהיה בחוץ, כשנכנס רבי אהרן אל רבנו, נשף ושיפשף את עצמו בידיו כדי לחמם את עצמו, כי לא הספיק עדיין להתחמם בבית דודתו מהקור השורר בחוץ.

 

פנה אליו רבנו ואמר לו: "אני אחמם אותך!"- ומאז והלאה התקרב לרבנו.