חבר’ה, אחרי החגים הגיע!

עת לכל דבר וגם העת הזה הגיע:
חבר’ה, אחרי החגים כבר כאן. זה הזמן
לממש את כל ההבטחות שדחסנו
לימים האלה. זה הזמן להפשיל שרוולים
ולעשות את הדבר הנכון.
 
 
עת לכל דבר, אמר החכם באדם שלמה המלך ע”ה. והנה, אחד מהעיתים הללו הגיע.
 
חבר’ה, אחרי החגים הגיע!
 
זהו, הם כבר מאחורינו. ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה. וכמו תמיד, הלכו והשאירו אחריהם טעם מתוק של עוד, עם הרבה תקוות וכוחות מחודשים, חגיגיות ואווירה טובה ונעימה.
 
אנחנו יודעים, אני שומעת אתכם אומרים לי, אבל מה שאני רוצה לומר לכם הוא ש’אחרי החגים’ כבר כאן וזה הזמן בו עלינו לממש את כל ההבטחות וההצהרות שהבטחנו לעצמנו, ולסובבים אותנו, את כל מה שדחסנו ודחקנו לימים של ‘אחרי החגים’ כי אז… נעשה דיאטה, נפסיק לעשן, נצבע את הבית, נעשה את השינוי המובטח’… ואין כמו הזמן הזה שמלא בשפע של אור ועוצמה לקיים ולעשות. לשחרר מעצמנו את כל המשקולות הכבדות, את החששות והלבטים, את כל מה שאפשר היה לדחות ודחינו, את הספקות שנושאים עימם חוסר ביטחון ויכולת בחירה.
 
אחרי החגים, תקופה בה אנו מרגישים רעננים ומחודשים, מוכנים לצאת לדרך חדשה עם כל האומץ, למרות הפחדים והחששות שליוו אותנו ערב החגים, ואולי קצת לפני. הקושי מפני החדש, מפני ההתמודדות, מכל מה שלא הרשינו לעצמנו, מכל המחשבות של ‘אנחנו לא ראויים’ או ‘מספיק טובים’.
 
אחרי החגים, הזמן הכי טוב לפרוץ את חומות המגן שבנינו סביב עצמנו, המעטפות, הקרירות, ולצאת לדרך, כל אחד לדרכו שלו, למסלול המיוחד רק לו. ואתם יודעים מה, החכמה הכי גדולה בתקופה זו היא פחות לדבר ויותר לבצע. וזה אומר, אפילו בדברים הכי קטנים שאנחנו מסוגלים לעשות. לא חייבים ללכת על בגדול, אלא להוציא מהכוח אל הפועל דווקא את הדברים הקטנים, כך יהיה לנו קל יותר לממש את הדברים הגדולים שהבטחנו לעצמנו. וכמובן, לא לדחות ולדחות ולדחות…
 
למה? כי הדחיינות היא מילה כוללת ל’אין לי כוח’ (פיזי או נפשי), ל’אין לי זמן’ שמלווה בכל מיני תירוצים שונים ומשונים, ל’אין לי חשק’, ל’אני עייף/מדוכדך’, וכל מה שתרצו להוסיף לרשימה. כן, כי הכל מתחיל ונגמר ברצון. והגרעין של הדבר האדיר הזה שנקרא כוח הרצון, מהווה נדבך עיקרי וחשוב בשינויים ובקיום ההבטחות/הצהרות שלנו.
 
“אין דבר העומד בפני הרצון” זה משפט שכולנו מכירים. הוא לא קלישאה אלא אמת לאמיתה. צדיקים בכל דור ודור הגיעו לאן שהגיעו בגלל הרצון. תגליות אדירות התגלו על ידי מדענים ואנשי-מעשה בגלל הרצון. ומה עם כל המתמודדים באולימפיאדה? אני לא מדברת רק על אלה שזכו במדליות ובתארים כמו אלופי עולם, שוברי שיאים וכדומה. אלא, על כל ספורטאי שהגיע לשם. עצם העובדה שהוא הגיע לתחרות הזו זה רק בגלל כוח הרצון שלו. ותראו את כל אלה ששברו שיאים לאורך כל השנים (אתם יכולים לקרוא עליהם גם בספר השיאים של גינס). מה הניע אותם? הרצון.
 
אז מה, לנו לא מותר? עבורנו זה משהו בלתי אפשרי?
 
בהחלט שכן.
 
נכון, זה לפעמים גובל בעבודה קשה, לא פיזית כי אם רוחנית-נפשית, להוציא מהכוח אל הפועל את הרצון. זה לפעמים מצריך מאיתנו להתאמץ ולשאוב מתוכנו משהו שבסופו של דבר יתגלה כדבר אדיר, יעיל ושימושי. אני לא מתכוונת לרצון שכל מטרתו להביא אחריו פרסום, מדליות וכבוד, ולאו דווקא להוציא מהאדם את הטוב שבו. ההיפך בדיוק – להוציא מהאדם את הכי טוב שבו, לגלות לו את הייחודיות שלו, את המסלול שלו, את הדרך המיוחדת לו.
 
וכאן צריך שיתוף פעולה עם בורא עולם משום שהוא, כמו שכולנו יודעים, מנהל את העולם, הוא זה שמכתיב את הקצב, והוא זה שיודע בדיוק מה הכי טוב לנו ואיך לעזור לנו לממש את הכוחות האדירים הטמונים בנו. שיתוף פעולה שכזה בא עם התפילה האישית (ההתבודדות כמו שרבי נחמן מברסלב קורא לה). בעזרתה נגשים את כל מה שהבטחנו לעשות אחרי החגים. בעזרתה נוכל לקבל הכוונה מדויקת לדברים שאנו רוצים לממש, בפרט אם הם מועילים למסלול ולייעוד שלנו. ובעזרתה, נוכל להתחיל את השנה החדשה עם הרבה רצון, שהוא המניע החיוני והנחוץ לכל התהליך.
 
“אם תרצה – תעשה, אם לא תרצה – לא תעשה”, כך הגדיר רבי נחמן בשיא הפשטות את כוח הבחירה – לרצות או לא לרצות לעשות ולשנות. ובכלל, כשרוצים זה מתכון בטוח להתקדמות בכל תחום בחיים.
 
זה בדוק ומומלץ מאוד לנסות בבית.