באים, מתחדשים וזוכים

רבי נחמן מברסלב קרא והכריז "כל העניין שלי הוא רק ראש השנה"!, "הראש השנה שלי עולה על הכל" (חיי מוהר"ן, ת"ג) ועוד לשונות כאלו שמהם עולה שכל עניינו של רבי נחמן הוא היום הזה של ראש השנה. כלומר, שכל הדברים שעניינם הוא ראש השנה מתגלים ביתר שאת ועוז ומתעצמים במשנה תוקף אצל הצדיק ואצל המקורבים אליו, ובפרט מתגלה ומאיר אצל מי שזוכה להיות אצלו בימי ראש השנה.
 
מה מפריע לנו להתחדש?
 
מי שניסה לעבוד את הבורא גיבש לעצמו במשך השנים דעה מסוימת שמקורה בניסיון, כלומר הניסיונות שלו לעבוד את השם, ההצלחה מחד והכישלונות מאידך הם נותנים לאדם מימד היכן אני נמצא בתמונה. אבל הבעיה היא שגם היצר הרע משתתף בעריכת המסקנות והוא דואג בשיטתיות לטרפד כל ניסיון ורצון להתחיל מחדש.
 
כיצד?
 
אדם במשך השנים הולך עם סטיגמה על עצמו 'זה אני' ולא נראה שישנה אפשרות לשינוי דרסטי בתמונה. אני אדם ריאלי, מציאותי, לא תמים ונאיבי (כביכול) שהרי יש לי ניסיון חיים, ואין חכם כבעל הניסיון, ומכיוון שאני מכיר את עצמי, למה שאנסה לחשוב שפתאום יכול לבוא שינוי ולהפוך אותי לאדם מרומם יותר?
 
כבר ניסיתי!
 
ובפרט, כשאדם הולך ונזכר איך במשך תקופה שלמה היו לו רצונות טובים וחזקים לזכות לעבוד את הבורא בכל מיני תחומים, כגון לבוא לתפילה בזמן, לקבוע סדרי לימוד, להספיק כך וכך, או להיות חזק ועקבי בהתבודדות, בעשיית חסדים וכדומה, וכל ההתחלות וההתחדשות לא החזיקו מעמד לאורך ימים, ולא חלפה תקופה ארוכה או קצרה והנה שוב נפלתי, ואז נכנסות מחשבות שאולי אין כל כך מה לעשות מכיוון שיתכן שיש לי חוסר נחישות, או יתכן שאין לי מספיק כוח לעמוד בהחלטות שלי, בפרט שבעבר כבר ניסיתי כמה פעמים וקיוויתי שההצלחה תאיר פנים אלי, אבל היום אני כבר יודע שזה משהו זמני, בר חלוף, ולכאורה זה לא יחזיק מעמד. נכון שבדרך כלל בהתחלה יש תנופה ואור מההתחדשות, ואז יש כמה ימים קצת מוצלחים, אבל אחר כך אני שוב חוזר לאותה שגרת חיים, וממילא עדיף לי מראש לא להלך בגדולות, ולא לנסות להיכנס למקומות שחוסר ההצלחה בהם כבר לא מוטל בספק…
 
מסקנת העבר
 
וכך, כשאדם מגיע להתחדש, המחשב מעבד אוטומטית את כל הנתונים, כל הזיכרונות, כל התוצאות, כל הניסיונות והמסקנות, ופולט תוצאה סופית מאוד ברורה: לא עוד ניסיונות שווא! לא עוד ניסיונות ואכזבות! לא כדאי! לא!… וכשמגיעים להתמודדות מול כל הטענות המשכנעות של היצר הרע, אז רוב הסיכויים שהאדם ישתכנע ולא ייקח את הסיכון לעורר לעצמו מוטיבציה חדשה ורצון מחודש להיכנס שוב בעבודת השם ולהתחיל מחדש.
 
ראש השנה – התחדשות חדשה לגמרי
 
ועל זה בא רבי נחמן מברסלב ומגלה, שבראש השנה נוצר מצב חדש לגמרי, שהאדם מסוגל מאוד להתחדש, כיוון שראש השנה הוא נקודת ההתחלה של כל הבריאה, שהרי באביב רואים איך שהבריאה מתחדשת, הכל פורח, אבל בראש השנה זה התחדשות המוחין, שמקבלים עלינו מחדש עול מלכותו יתברך באהבה וברצון, ואז נמשך לכל אחד שכל ומוח ולב חדש לעבוד את הבורא כראוי.
 
הזוכים להיות אצל הצדיק – התחדשות חדשה לגמרי!
 
בפרט מי שזוכה להיות בראש השנה אצל הצדיק, שכל עניינו הוא התחדשות, בודאי זוכה לקבל כוח מיוחד להתחיל מחדש, שעל כן רבי נחמן נפטר בחודש תשרי, כיון שהוא כל הזמן עולה לדרגות חדשות. ומבואר בספר "כוכבי אור" (בשם המקובלים) שהתחלת עליית הנפש בחודש של היארצייט הוא מתחילת ראש החודש, לכן עניינו של רבי נחמן, שהוא התחדשות, מאיר מראש השנה.
 
הכוח להתחדש על ידי החסדים החדשים
 
בפרט שבכל פעם שמגיעים לצדיק מקבלים תיקון מחדש. והצדיק עולה בכל פעם לדרגות יותר גבוהות וממשיך רחמים יותר גדולים, והוא מפריש לאדם דרך לפי שורש נשמתו (תורה ד) ובכל פעם הצדיק ממשיך דרך חדשה מלאה ברחמים, שעל ידי זה דרך התיקון יותר קלה ומאירה, וממילא כל אחד מקבל כוח להתחדש ולהיכנס שוב לעבודת השם, וכדברי רבי נתן: "על כן כשבא אחד על קברו וצועק על ריבוי עוונותיו, שהם בחינות ירידות, על ידי זה הצדיק עולה עוד לעילא ולעילא לפי בחינתו, בבחינת ירידה תכלית העלייה, כי זוכה לחתור ולמצוא עוד חסדים חדשים לגמרי, נפלאים ונעלמים מאוד מאוד, ולגלות אותם מההעלם אל הגילוי, באופן שיוכל להושיע ולהעלות את זה גם מאותה הירידה העצומה שירד עכשיו" (ליקוטי הלכות, הלכות מתנה, ה).
 
הצדיק מחזיר את האבדות!
 
התחדשות אמיתית רבי נחמן נותן לכל אחד על ידי שמחזיר לו את האבדות, שהרי כל אחד איבד הרבה דברים מתחילת חייו ומגלגולים קודמים, והאבדות הללו הן ניצוצות של האדם, חלקי נפש רוח ונשמה שלו שנאבדו ונזרקו לסטרא אחרא, וכשמגיעים לצדיק שאצלו נמצאות האבידות של כל העולם (ליקוטי מוהר"ן, קפ"ח) והוא מחזיר לכל אחד את האבידות שלו, ואז האדם מקבל חלקי נפש רוח ונשמה חדשים, על ידי זה נמשך לאדם התחדשות חדשה לגמרי.
 
ואף על פי כן, הרי אני מכיר את עצמי
 
וגם אחרי שהאדם רואה שזה זמן ומצב מסוגל מאוד להתחיל מחדש, אבל בכל אופן קשה מאוד להיכנס באמת ולהתחיל שוב, מכיוון שכל אחד מלא ושבע מכישלונות העבר, וקשה מאוד לנפש האדם להתרומם ולשכנע את עצמו שהפעם אני אכן אצליח. שהרי האדם חושב לעצמו, 'כבר חזרתי ואמרתי לעצמי כל כך הרבה פעמים שהפעם אני מתחיל, שהפעם אני מחזיק מעמד', אבל התוצאות שוב חזרו על עצמן והמציאות טופחת על הפנים ולא משאירה מקום לאשליות ולתקוות רחוקות. על כן צריך לדעת שההתחדשות אינה בהכרח דבר שיחזיק מעמד לאורך ימים, ולהתחיל מחדש אין פירושו שמעכשיו ילך לי כסדר כל החיים. אלא, שנכנסים שוב ומתחילים מחדש בתנופה חדשה, אף על פי שבעומק נפשו האדם צריך להיות מוכן וערוך לכך שיוכל להיות שהאור הזה ייעלם, ולמרות זאת, יתחיל מחדש, מכיוון שעצם ההתחדשות משנה את האדם לגמרי ומזככת אותו, עד שבאמת האדם נהיה חדש, וממילא יש לו הבנות חדשות ולב חדש, וקרבת אלוקים חדשה לגמרי.
 
וכיצד זה נעשה?
 
והאתערותא דלתתא – ההתעוררות מלמטה שרוצים מאיתנו היא עצם זה שהגענו לצדיק לראש השנה ומשתטחים על קברו הקדוש, ומתפללים וכוספים להתחיל מחדש, ואז על ידי ראש השנה, והקיבוץ הקדוש, ובכוח הצדיק, נכנס בכל אחד רצונות חדשים לעבודת את השם, ואז כל אחד יכול להיכנס לחיים חדשים, כי העבר נמחק ואינו קיים כלל, ואצל כל אחד ואחד נעשה 'איפוס כללי' ומקבלים מנוע חדש, ונעשה התחלה חדשה לגמרי, בכל מקום ובכל המצבים, ועל ידי זה מתחזקת אצל האדם האמונה בעצמו שהוא מסוגל ויכול לזכות להתחלה חדשה ואמיתית, לקבל עליו עול מלכותו יתברך מתוך יראה ושמחה, ואמונה חדשה בבורא ובכוח הצדיק ההולך לפנינו, ועל ידי זה נזכה כולנו לשנה טובה וחדשה, אמן!