בגן כפויי הטובה

להתלונן ולקטר על כל דבר כל היום זה משהו שסוחט את האנרגיות כמו לימון. רחלי רקלס על רב המכר החדש העתידי שלה - "בגן כפויי הטובה".

3 דק' קריאה

רחלי רקלס

פורסם בתאריך 17.03.21

אין מה לומר, הרב שלום ארוש מעורר בי השראה עצומה, בעיקר בספרו שעריו בתודה, קרי בגן התודה, עד שהחלטתי לכתוב את רב המכר הפרטי שלי – בגן כפויי הטובה. אני בטוחה שארוויח עליו מיליונים. רק שפתאום צצה לה בעיה קטנה וטכנית, בעלי טוען שהזכויות על שם הספר הן שלו כי הוא המציא אותו. אני, בכל אופן, חושבת שכל הזכויות הן שלי ורק שלי, כי אני הייתי ההשראה שלו לכותרת המרעישה הזו. למה? כי אם לא הייתי מתלוננת כל היום הוא אף פעם לא היה מעלה בדעתו כותרת אדירה ומקסימה שכזו לספר! אני חושבת לתבוע אותו על חצי מהרווחים שלו…

 

במהלך השבועות האחרונים עבדתי בצורה אינטנסיבית על תכונה מולדת ומעצבנת שמאפיינת אותי – כפיות טובה. תזכרו ותרשמו לכם את זה – זה לא קל! לא היה וזה עדיין לא. האם ידעתם שלהתלונן על כל דבר כל היום זה משהו שסוחט את האנרגיות, כמו לימון למשל? ולא רק, האם אתם יודעים עד כמה קשה לעשות את מה שמוטל עליכם כשאתם כל היום מברברים ומתלוננים ומקטרים?

 

אני חושבת שאתם כן יודעים. לצערנו, לרבים וטובים מאיתנו המושג הכרת הטוב הוא די חדש. למה? כי לא גדלנו על הרעיון לומר "תודה רבה" על כל דבר קטן. כשאני חושבת על העובדה הפשוטה הזו, זה מפוצץ לי את הראש שלא חשבתי להודות לבורא עולם על הכל. אין מה לומר, את התודה על חוסר התודה אני חייבת להורים המקסימים שלי, כאילו שגם ככה זה לא קשה… אז, תודה רבה לכם הורים יקרים.

 

ועוד משהו שאנו חייבים לו תודה על רוב הסבל שאנו חווים – להרגשת "מגיע לי".

 

כן, לאות הרגשת ה"מגיע לי" שהיא שורש כל הבעיות שלנו, כפי שאומר הרב שלום ארוש. כשאנחנו מצפים שהקב"ה ייתן לנו את מה שאנחנו רוצים, עם היכולת המוגבלת שלנו לראות דברים לטווח הרחוק ושתלויה בתאוות והרצונות שלנו בלבד, ומתאכזבים קשות כשהדרישות שלנו לא נענות. "מגיע לי" מוביל לגאווה, שמובילה לאגו משולהב חסר מעצורים. או אם תרצו, זה כמו דלקת מוח רוחנית.

 

מאמרים נוספים בנושא:

אז זהו, תודה.

רק מילה אחת

תודה. הכי פשוט.

יש לי טרשת נפוצה, תודה.

זה כואב, אבל תודה!

תודה, אבא!

עושים מסיבה מהתודה

…ועת לומר תודה

תודה, לא יותר מזה

ותודה על האישה

תודה שאני כאן

 

תודה על השמש, גדי פיינגולד

רועי ידיד ומידד טסה, תודה

תודה על הכל, יניב בן משיח

 

 

ומה הקשר בין גאווה לדלקת מוח רוחנית? כיתה, עניתם נכון – אנוכיות! והנה ההסבר הרפואי שלי לעניין. מחקרים הראו שכאשר האגו משתלהב ומתגבר זה מפעיל לחץ חזק על העיניים, בעיקר על מערכת העצבים האופטית. ובגלל שהמערכת הזו נחנקת מהלחץ הכבד של האגו המשולהב, הראייה נחלשת. במקרים חמורים יותר, היא אפילו נעלמת. זו הסיבה שאנשים כבר לא מסוגלים לראות אף אחד או שום דבר בעולם, חוץ מאת עצמם כמובן!

 

אדם שעיוור לאחרים, עיוור לצרכים ולרגשות שלהם. הוא גם עיוור לאהבה שלהם, להקרבה ולמסירות שלהם, לנתינה שלהם. וכשזה מגיע לקשר בינו לבין בורא עולם?… אם הוא לא מסוגל לראות את האהבה והנתינה שבן/בת הזוג שלו מעניקים לו איך, לכל הרוחות, הוא יזהה וירגיש את האהבה והחסדים האינסופיים של הבורא כלפיו?!?

 

כפיות טובה מעוורת את האדם לכל הטוב, הרחמים, האהבה והחסדים שהקב"ה מעניק לו בכל רגע!

 

ואיך אפשר לתקן את התכונה המזעזעת הזו – כפיות טובה? הרב שלום ארוש אומר: ענווה! עם ענווה אפשר לתקן. וענווה, משמעה לומר תודה על הכל! וזה אומר, להעריך כל דבר שיש לנו בחיים, כל דבר שאנו מקבלים ולא משנה מהן הציפיות שלנו. כשמתקנים את שורש הבעיה – את כפיות הטובה, אנחנו מחישים את הגאולה עוד קצת עם כל תודה שאנו אומרים.

 

ואם כבר מדברים על גאולה, אנשים רבים, למרות הכוונות הטובות שלהם, יכולים למעשה להאריך את הסבל והצער שלהם. אתם מבינים, כשאדם מתלונן בפני הבורא על כמה שהחיים שלו קשים, הוא סובל מכל סוגי הצער שיש. אתם יודעים מה הוא משיג בכל מפעם שהוא מבקש מהבורא שיביא כבר את המשיח כדי שהבעיות והצרות שלו יתאדו מן העולם? עוד צער ועוד דינים ועוד כאב…

 

כמובן שהקב"ה מודע לבעיות והקשיים שכל אחד מאיתנו עובר, הרי הוא זה שנתן לנו אותם. הנה נקודת מבט ודוגמה מקורית על העניין – כשהילד שלכם מתלונן על משהו שאתם לא עושים בשבילו. במציאות, האם הורים (נורמאליים) לא מנסים ועושים הכל כדי לתת לילדים שלהם כל מה שאפשר, ואפילו יותר? אז אם הילד רק מקטר ומתלונן על מה שהוא לא מקבל, האם זה יעשה לכם חשק לתת לו עוד? או שמא הייתם מעדיפים ללמד אותו שיעור מאלף בחיים על הכרת הטוב כדי שהוא לא יהפוך ליצור מפונק? אם אתם רציניים בלקרב את המשיח, פשוט, אמרו "תודה רבה לך השם" על הכל! זהו.

 

ואם אתם מאלה שלא יודעים מאיפה להתחיל, הנה תרגיל נפלא: עשו רשימה של כל הדברים בחייכם שאתם חושבים שאינם טובים. שימו את הדבר הראשון בראש הרשימה ומשם רדו עד לדברים הקטנים והשוליים, כמו הכלב שלא מפסיק לנבוח בשעה חמש בבוקר. טוב, זה לא ממש שולי…

 

בכל אופן, הכינו את הרשימה הזו וקראו לה "רשימת כפיות הטובה". ומה הלאה, אתם בטח שואלים? בדיוק!!! אמרו תודה לבורא עולם על כל דבר שרשמתם בה! ובאמת לא אכפת לי אם הרשימה שלכם ארוכה.

 

והנה החלק המגניב. אם תעשו את התרגיל הנפלא הזה כל יום, לא רק שדלקת המוח הרוחנית שלכם תיעלם ללא שום חיסון או אנטיביוטיקה, אלא שתהיו מסוגלים להתחיל למחוק דברים מהרשימה שלכם. וכשתגיעו לרגע בו תרגישו באמת מרוצים ומכירי טובה על משהו שהייתם כפויי טובה עליו לפני כן, מזל טוב! טפחו לעצמכם על השכם כי עשיתם עבודה נפלאה עם עצמכם, ומחקו אותו מהרשימה.

 

הטריק הזה עובד בכל תחומי החיים, לא רק בזוגיות.

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה