בלונה פארק של החיים

 אם נכין את עצמנו, נדע להתמודד
כראוי בזמן אמת (כשהגלגל מסתובב לו),
לא נחיה במהירות מסחררת (כשהרכבת
דוהרת) ולא נלך לאיבוד במבוכים השונים.
ברוכים הבאים ללונה פארק של החיים!
 
 
כמו בלונה פארק, על המתקנים השונים, כגון רכבת ההרים, במהירות מפתיעה ומסחררת – פעם אנחנו למעלה ופעם למטה. או כמו בנדנדה ארוכת הזרועות – מטלטלים לכאן ולשם. לפעמים מרגישים סחרחורת וחוסר אונים, מאבדים שליטה, לא מצליחים לתפקד…
 
במהלך חיינו, אנו עוברים וחווים דברים. ניתנת לנו האפשרות לעצור לרגע ולחשוב. ליצור מודעות, לקבל אחריות ולעשות ישוב הדעת, במקום להיזרק מכאן לשם, במקום לעלות ולרדת בלי להבין למה, בלי לאבד שליטה או כיוון, להיכנס למצב של חוסר אונים.
 
אבל איך עושים את זה? לומדים את התהליך (לרוב מתוך התנסות). מקבלים מודעות הכוללת בתוכה ניסיונות עם הצלחות, וניסיונות עם כישלונות. אם נדע להתייחס אל כל המצבים בהבנה, ההשלכות תהיינה טובות. התוצאות, בעזרת השם, יובילו לדרך מוצלחת, מלאת הרמוניה (עם ההצלחה והכישלון) ולשמחה אמיתית.
 
אבל ראשית כל, עלינו להבין שאנחנו בסך הכל בשר ודם. כולנו נתונים לחסדיו של בורא עולם, שהוא מחיה אותנו בכל רגע. הוא זה שברא ויצר אותנו, ואנחנו כפופים לו. לכן, "עם כל הכבוד לנו", לרצונותינו וליכולותינו – אנחנו צריכים להבין שאנחנו נבראים מוגבלים. אנחנו לא כל יכול, רק בורא עולם.
 
הרבה פעמים אנו רוצים/משוועים/משתוקקים לדבר מסוים, משתדלים בכל כוחנו להשיג אותו. מנסים עד קצה גבול היכולת, ולא תמיד מצליחים, לא תמיד זה הלך לנו. כנראה שלא עצרנו לרגע ושאלנו – האם יש לנו שותף גדול ורציני להחלטות שלנו? ומה דעתו? אולי הוא יכול לעזור? ואולי הוא בעצם עושה את הכל?…
 
גישת 'כוחי ועוצם ידי' מונעת מאיתנו הרבה. מניעה אותנו מבלי להתחשב או לחשוב, בעיקר בשותף היקר שלנו, בורא עולם בכבודו ובעצמו.  
 
אנחנו צריכים להבין שאנחנו בני אדם בשם ודם. נכון, בורא עולם מאפשר לנו מרחב פעולה אדיר, אבל מצד שני צריך לשתף אותו במרחב הזה, אנו זקוקים לעזרתו התמידית, בלעדיה לא נוכל להמשיך הלאה. ובמרחב הזה, כדי לעזור לנו לפעול על הצד הטוב ביותר, כדי לשתף את בורא עולם בעשייה שלנו – הוא נתן לנו חוקים, (שלרבים מאיתנו קשה להפנים את העובדה ש) בעזרת חוקים אלה הוא יודע מה הכי טוב עבורנו, אלה הן הוראות היצרן. בלעדיהן, קשה לפעול. כמו עם כל מכשיר שמתלווה אליו חוברת הוראות יצרן שצריך לפעול על פיה.
 
אז מתי החיים הופכים ללונה פארק? מתי אנחנו על רכבת ההרים? על הנדנדה? או על כל מתקן מפחיד ומאיים אחר? כשאנחנו מחליטים לקבוע את החוקים. אז אנו עולים ויורדים בקצב מסחרר, מסתובבים על הגלגל הענק בפחד נוראי, ונהדפים לכל עבר במסלול המכוניות המטורף. אנחנו בהחלט יכולים לחסוך מאיתנו את עוגמת הנפש הזו, ופשוט לא להיכנס ללונה פארק הזה אם נפעל על פי הוראות היצרן. אם נהיה חכמים ואחראיים, ונלמד את החוקים שממילא קיימים, ניישם אותם, נחיה חיים נעימים יותר, גם אם לפעמים זה כרוך להיות על מתקנים אלה, אבל ההבדל הוא שמים וארץ. אנחנו יודעים שכך השם רוצה. אנחנו שם, כי יש לזה מטרה אמיתית.
 
כי בחיים, כמו בחיים, יש עליות וירידות, קשיים וניסיונות לצד חוויות טובות ונעימות. אם נכין את עצמנו, נדע להתמודד כראוי בזמן אמת (כשהגלגל מסתובב לו), נמזער את הנזקים ולא נחיה במהירות מסחררת (כשהרכבת דוהרת) ולא נלך לאיבוד (בכל מיני מסלולים) – דברים שמאיימים על היציבות, הביטחון, ובריאות נפשנו.
 
אנחנו צריכים להכין עצמנו לחיים. זה בודאי ימנע הרבה תקלות בדרך, יפחית תחושות לא נעימות ויקל עלינו להתמודד עם מצבים שונים בחיינו. עכשיו, הבילוי בלונה פארק יכול להפוך למעניין יותר.
 
 
* * *
רוחמה אפרתי, יועצת ומטפלת רוחנית, בעלת תואר B.Aבפסיכולוגיה ותקשורת, מרצה ומעבירה סדנאות וחוגי בית. לפרטים: ruhi_d@walla.co.il