דור המדבר – ראיון עם הזמר יזהר שאבי

לא היה חסר לו כלום, ליזהר
שאבי, כשהחליט לעזוב להקה
מוצלחת, קריירה ופרסום. היום,
עם אלבום חדש ומצליח, הוא
מגלה שהתהילה חיכתה לו,
אבל הפעם עם כיפה.

הוא ניגן עם מאיר אריאל ז"ל חמש שנים, בוגר "רימון", והיה להבטחה גדולה בתחום המוסיקה. מאז הקים את להקת "קבוצה ריקה" והוציאו אלבום שהיה להצלחה, חברות התקליטים והעיתונאים צבאו על פתחו. אך בדיוק אז, כשהיה לו לכאורה הכל, הבין יזהר שאבי שאין לו בעצם כלום. את התהילה הוא בחר להמיר בכיפה גדולה, והיום, עם אלבום חדש ומצליח, הוא מגלה שהתהילה חיכתה לו. והפעם עם כיפה.

יזהר שאבי (43) הוא לא רק הדבר הבא בתחום המוסיקה היהודית-מקורית. הוא כבר הדבר הנוכחי. הגיטריסט והזמר המוכשר, בוגר בית הספר הגבוה למוסיקה "רימון", הוא השם החם העכשווי בתעשיית המוסיקה ובפלייליסט של רבים. לאחרונה הוציא את אלבומו הראשון, ועד מהרה תפס לו מקום של כבוד. ואם השם הזה נשמע לכם מוכר, כנראה שאתם מכירים אותו עוד מהימים בהם ניגן עם מאיר אריאל ז"ל, ומימיו כסולן וגיטריסט להקת "קבוצה ריקה", שזכתה לפופולאריות רבה בשנות התשעים.

"אני לא זמר, לא למדתי פיתוח קול, אבל יצאתי לחפש אתונות ומצאתי מלוכה", הוא אומר לי בתחילת הראיון, כשהוא מספר לי כיצד עשה את ההסבה מגיטריסט מצליח לסולן הלהקה שהקים. "כשהקמנו את הלהקה חיפשנו זמרים, הייתי מסיע אותם ועושה להם עיבודים. פעם אחת, במהלך חזרה, הזמר שעבדנו איתו כבר חצי שנה היה צרוד ולא יכל לשיר. הוא ביקש ממני שאני אשיר במקומו בחזרה והסכמתי. כשירדתי מהבמה הוא אמר לי באצילות נפש: תשמע, אתה הזמר שלנו, וכל חברי הלהקה הנהנו בהסכמה".

שאבי הפך לסולן הלהקה הרשמי והם עמלו על הוצאת אלבום ראשון. אך שלא כמו להקה בחיתוליה שמתדפקת על דלתותיהם של חברות התקליטים, כאן המצב היה הפוך. כל חברות התקליטים הנחשבות בארץ רדפו אחרי שאבי הצעיר ולהקתו ולהם נותר רק לבחור היכן לחתום. תוך חודשיים הם חתמו עם חברת NMC. "זה היה נדיר בימים האלו, החברות היו מחתימות רק בערך פעם בשנה אמן אחד", אומר שאבי.

"מאיר (אריאל, ע"ד) כעס עלי, הוא אמר לי: אנחנו כבר 4 שנים מופיעים יחד, למה לא אמרת לי שאתה יודע גם לשיר, היית עושה לי קולות רקע". אריאל לא ויתר על הכישרון שגילה ומאותו היום החל שאבי גם לשיר איתו.

"הוא היה נשמה, באמת משהו מיוחד, אף פעם לא כועס" אומר שאבי בגעגוע על מאיר אריאל, וצוחק כשהוא נזכר בחוויה מיוחדת, אחת מיני רבות, שהייתה לו איתו. "פעם הייתה לנו הופעה עם מאיר בפאב מאוד ידוע בגולן, שיושב על צומת הנחלים הבניאס והדן. לפני ההופעה הלכנו כל הנגנים לנחל, להירגע. ישבנו שם מבסוטים ופתאום שמענו ברקע שיר של מאיר, ואחריו עוד שיר ועוד אחד. שאלתי אותם מאיפה המוסיקה, והם אמרו שבטח מישהו שם דיסק של מאיר. שאלתי – איזה דיסק זה? אני לא מכיר את סדר השירים הזה בכלל… פתאום קלטנו שהוא התחיל את ההופעה. מיד התחלנו לרוץ לשם, כשהוא ראה אותנו רצים הוא אמר: קבלו את להקת זרעי קיץ, וכל הקהל מחא מחיאות כפיים סוערות. הוא עשה כאילו הוא רק עשה לנו חימום. בסוף ההופעה חיכינו לחטוף על הראש אבל הוא לא אמר מילה. זו הייתה הגדלות שלו, הייתה לו ענווה גדולה ורואים אותה בשירים שלו, שהכל בא מענווה".

שאבי הצליח ועבד עם טובי המוסיקאים ביניהם יאיר דלאל. בטקס המפואר שאחרי חתימת הסכמם השלום באוסלו, מול 10,000 איש, ניגן שאבי יחד עם זובין מהטה. "היה לי אז שיער ארוך" הוא נזכר, משועשע.

עטיפת הדיסק החדש של יזהר שאבי – "לב טהור"

אבל דווקא אז, בשיא הקריירה, הוא התחיל להרגיש שחסר לו משהו. "הייתי כביכול מוסיקאי, היו לי הופעות, להקה, חברים, פרנסה, ניגנתי עם מאיר אריאל, והכל היה נראה מאוד יפה כלפי חוץ, אבל בתכל’ס שום דבר. הרגשתי את החוסר הפנימי. התחלתי ללמוד, כל היום הייתי רק לומד מבלי לקיים שום מצווה, הרגשתי כמו מישהו שהגיע מהמדבר והוא מאוד צמא. אחר כך קראתי שכל הלימוד לא שווה אם לא מקיימים מצוות והחלטתי להתחיל לשמור שבת".

שאבי המתחזק הרגיש שהוא לא יכול יותר להמשיך לשיר את השירים של הלהקה, שלא היו בקדושה, והיא התפרקה, אך הם נשארו חברים מאוד טובים ובשבוע הבא יקיימו מופע משותף שלהם יחד.

מה גרם לך לעזוב הכל ולחזור בתשובה?

"אחד ההבדלים העקרוניים בין דתי למי שאינו דתי זה שכשאתה לא דתי אתה לא מודע לעובדה שיש יצר הרע, אתה לא שם לב שאתה עושה עבירות. אבל בפנימיות של הדבר כולם יודעים. אתה מרגיש שאתה חוטא, שזה לא זה. כל הזמן אתה מרגיש את זה, ובייחוד כשאתה מוסיקאי. בקרב המוסיקאים יש את האחוז הגבוה ביותר של חוזרים בתשובה, כי הם נוגעים בנקודת הניגון. וגם אני, הרגשתי את החטא הפנימי, שיש פה משהו סתם. הרי מצפון יש לכולם, דתי, חילוני, גוי, והמצפון הזה טוחן אותך מבפנים", מספר שאבי בכנות.

"אמא שלי אמרה לי אז – ‘מה חסר לך, רצית להיות גיטריסט מצליח והנה נהיית גם זמר, הוצאת דיסק, ואפילו מראיינים אותך ביאיר לפיד, מה לא טוב לך?!’ אמרתי לה – אמא, משהו פה לא טוב".

"הכל היה נראה מאוד יפה כלפי חוץ, אבל בתכל’ס שום דבר…"

הספר ששינה את חייו מהקצה לקצה היה הספר "סיפורי הבעל שם טוב" שערך ש"י עגנון. שאבי קרא אותו מבלי להפסיק והרגיש חוויה רוחנית עצומה, כדבריו. "זה ספר ארוך ולא הפסקתי לקרוא אותו. עד אז היה לי לב של אבן ופתאום התחלתי להרגיש, היו לי צמרמורות, ירדו לי דמעות. המשכתי ללמוד ולקרוא ספרים, מבחור סתלבטן פתאום נהייתי למדן, הייתי קורא הכל, ליקוטי מוהר"ן, בלי להבין, הרגשתי שאני מכיר את זה, שזה שייך אלי, זה פשוט היה זה. פתאום התחלתי לדבר תורה".

תוך כדי תהליך התשובה שלו, התוודע שאבי לעוד ולמוסיקה המזרחית, אותם הוא משלב באלבומו, "לב טהור", יחד עם חליל, כינור, גיטרות חשמליות ואקוסטיות, ג’אז וקטעים מקוריים. "החיבור שלי לזה היה מאוד טבעי. סבא שלי היה פייטן מאוד ידוע, ממשפחה של מוסיקאים גדולים, אני לא מתקרב לרמה שלו בכלל, זה גם דרגות רוחניות גבוהות. כשסבא שלי היה אומר לי פעם: בוא תלמד איתי פיוט, הייתי אומר לו: עזוב, תן לי לד זפלין…" הוא מצטער.

אבל היום שאבי מפצה על הכל, ובגדול. יש לו להקת חתונות בשם "מעומקא דליבא", שם הוא מנגן גם פיוטים וגם שירים מקוריים שלו (השיר שלו "בזכות התנאים" כבר הפך ללהיט חתונות), הוא מופיע הרבה, בעיקר הופעות של קירוב לבבות בפני סטודנטים וצעירים וגם האלבום החדש שלו זוכה להצלחה.

בסוף הראיון אני לא מתאפקת ושואלת אותו לאיזה זרם הוא משתייך. שאבי צוחק, כפי שתיארתי לעצמי וכמו שצריך, הוא לא אוהב הגדרות. "אנחנו בעלי תשובה" הוא בכל זאת משיב, "אני לומד בישיבה ליטאית, לומד בן איש חי, הרב שלי הוא הרב מרדכי אליהו והלכות אני הולך לפי הרב עובדיה יוסף. אני עושה חברותא עם אשתי בליקוטי מוהר"ן, הולך הרבה לקברי צדיקים וכל הנגנים שלי ברסלברים. אני מתפלל בשבת בחב"ד, משוגע על ציבור "הכיפות הסרוגות" וגם החילוניים הם קדושים. המסר שלי הוא – בלי חילוקים, בלי קטנות". ומיד מוסיף כי "אנחנו דתיים עד הסוף, חזק. בתורה אנחנו מאוד רציניים".

זכות התנאים

מה אהבתי