המפתח והדרך השלישית

זה קרה בכלא שבו נידונו יושביו למאסר עולם.

יום אחד מישהו מסר להם מפתח דרך חריץ החלון עם הוראות כיצד לפתוח את דלת הכלא ולצאת לחופשי: "יש לסובב את המפתח ימינה, לסובב פעמיים שמאלה ולדחוף את הדלת".

האנשים שמחו על המציאה הגדולה שנפלה בחלקם ותלו את המפתח היקר הזה על הקיר במקום מכובד. הם שמו את המפתח במסגרת, הרי זה לא מפתח רגיל אלא מפתח קדוש ועליון. שירים ותפילות חוברו למפתח, אנשים ביקשו בקשות מהמפתח, סיפרו לו את כל צרותיהם ובקשותיהם. תוך זמן קצר נהיו אפילו "כוהני המפתח", שתפקידם היה לתווך בין האנשים הפשוטים למפתח. "כוהני המפתח" קבעו מנהגים ומועדים, צומות ותפילות. אנשים ביקשו מהמפתח ו"כוהני המפתח" בריאות, זוגיות, ילדים, פרנסה, שלם בית, הצלחה ונחמה. עם הזמן הופיעו גם "חכמי המפתח". החכמים גם עסקו בגיוס אנשים שיעסקו ב"מלחמות המפתח".

יום אחד החלו לחשושים בכלא על אנשים שלא מאמינים במפתח, אבל הם פחדו לדבר ולהשמיע את קולם בקול. אחרי תקופה ארוכה הם הביעו את דעתם באופן גלוי ואמרו: "המפתח אינו קדוש ואין בו כוחות רוחניים". חלק מהאנשים הפסיקו להאמין במפתח, המשכילים אמרו שזה פרימיטיבי, המדענים אמרו שזה בלתי אפשרי ולוחמי החופש כעסו על הממסד שנבנה והתפתח.

"עובדי המפתח" ו"מתנגדי המפתח" התווכחו ביניהם. כל קבוצה לבשה שונה, הם גרו בנפרד, התחתנו ביניהם בלבד, אכלו את מאכליהם בלבד…

עד שיום אחד חזר מי שמסר להם את המפתח. "לא הבנתם כלום" אמר להם, "המפתח לא נועד בשביל לעבוד אותו וגם לא בשביל להתנגד לו! כל מה שהייתם צריכים לעשות הוא רק לפתוח את הדלת!"… אבל כבר לא היה עם מי לדבר. חלק היו מחויבים לאמונה במפתח וחלק היו עם דעה שלילית עליו. (מסיפורי חכמת המזרח).

ואנחנו, האם אנחנו עובדי המפתח? מתנגדי המפתח? או האם אנו פותחים עם המפתח את הדלת לחיים אמיתיים?

במציאות החיים שלנו קיבלנו כמה מפתחות. יש מפתחות להם אנו עובדים ויש מפתחות להם אנו מתנגדים. טוב יהיה אם נשתמש בהם כדי לפתוח את הדלת, לצאת "מהכלא" לחיים של חירות. טוב יהיה אם נקדש את התורה ונפתח בעזרתה את דלתות ליבנו, ולא נקדש דברים אחרים.

מאמרים נוספים בנושא:

אל תפחדו!

לא ביום אחד

להזיז את הגבינה

הדבר הכי טוב שקרה לך

אל תפסיקו לרצות

והעיקר, לא לפחד כלל

מכורה!

אגודלים מכורים

הגנב מכף היד

המכורים
וידוי של מכור לשעבר
מכורים! חומר אמיתי למחשבה!

גנב הזמן, שמעתם עליו?

חוסכים זמן?

מכור ל… בוץ!

איך עושים את זה? הנה כמה דוגמאות להמחשה:

חומריות – מותגים, בית מפואר או רכב חדיש – יש מי שמקדש את החומריות ויש מי שנהיה "חכם החומר" שמנמק ומסביר את הצורך והעומק של חשיבות החומר. יש ממסד שלם שמאמין בחומריות ומשווק אותה. אך יש גם מתנגדים לחומר, אלו הם "הכופרים בחומריות". הם טועים ש"אליל החומר" ריק הוא, אין בו אושר ואין בו סיפוק.

ואנחנו? אנחנו לא רוצים להיות עבדי "אליל החומר" וגם לא להשתייך לקבוצת "הכופרים". אנחנו מעדיפים להשתמש בחומר כמפתח לחיים של ערכים ותוכן אמיתי. החומר יהיה כלי עזר במינון ובמידה ראויה.

למשל, לימוד אקדמאי ולימוד לתואר – יש מי שעובד את "אליל האקדמיה" – הוא מרגיש חשוב ובעל ערך בזכות תאריו האקדמאים. אם הוא ד"ר או בעל תואר אחר הוא מרגיש נעלה ונשגב, הוא יהיר ומזלזל במי שלא מלומד כמוהו. הוא מרגיש ש"אין בלתו". ממסד שלם מתפקד בשם "אלוהי התואר", יש בזה אינטרס כלכלי והתפתחות עסקים רבים. אך יש מי שכופר ב"אליל התואר" וטוען שזה מיותר. הוא טוען שחכמת החיים אינה שם, שצריך ללמוד מקצוע ולא תיאוריה.

ואנחנו? אנחנו רוצים שהמדע וההשכלה יהיו מפתח להיטיב עם העולם ועם עצמנו. שההשכלה תהיה מפתח להתקדמות והתפתחות האנושות כולה וגם של הפרט. יחד עם זאת, אנחנו מקבלים שיש הרבה ידע, חכמה ועומק שאינו אקדמי.

למשל, מנהיגות רוחנית או דתית – יש מי שמשועבד לממסד או לאדם "רוחני" או "גורו" שמייצג דת כלשהי. יש מי שמבטל עצמו בפני מוסדות רוחניים דתיים שונים או בפני "כוהני המפתח". המוסד הדתי או האדם המייצג את הרוח הופכים להיות הדבר שאליו משתעבדים ואף נותנים לו כוח שאין בו. יש מי שכופר בזה. יש מי שמזלזל ומקטין כל מה שהם מייצגים. הכופר לא מאמין בממסד או באדם הרוחני, בגורו או באישיות רבנית.

ואנחנו? אנחנו בוחרים בדרך השלישית – להיות מחוברים לתורה ולהיות עובדי השם. זה המפתח לחיינו! כך נלמד ממי שיש לו ידע תורני רחב וגדול מאיתנו, נקבל ממנו בענייני הלכה, ובמקביל, נשתמש בחופש הבחירה שבורא עולם נתן לנו כדי להמשיך ולעלות על דרך הטוב, להגיע להישגים נפלאים וחשובים שהיא מאפשרת לנו.

לסיכום:

ישנן שלוש קבוצות של אנשים והתנהלות – יש את שמתנהלים כעבדים, לעיתים לדבר מדומה ושקרי. יש את הכופרים בכל דבר ומתנגדים לו. אלה ואלה לא יצאו מהכלא מכיוון שלא הבינו מה צריך לעשות עם המפתח.

ויש את הקבוצה השלישית – היא הקבוצה המשוחררת מהכלא. היא הבינה מה בדיוק צריך לעשות עם המפתח!

* * *

עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן באתר www.ednakadosh.com