הרגעים הקסומים של אלול
אלול, ימים של ריחות מתוקים, של ריח הקפה של אבא, של טרם השנה החדשה, של ריבות ביתיות והרבה שמחה ואהבה. ציפורה בראבי מתרפקת על רגעים קסומים.
ימי אלול בביתנו היו ימים של ריחות מתוקים, ריח הקפה בשעות המוקדמות של הבוקר ששתה אבי ע"ה בקומו לסליחות בטרם תצא השמש, כשעדיין חשוך בחוץ.
רגעים קסומים של בין לילה ליום. רגעים של טרם יום חדש, של טרם השנה החדשה. ברקע שיחתם החרישית של הוריי. אמא קמה מוקדם והכינה קפה ריחני בפינג'אן. קפה מבושל, כזה שריחו המשכר זורם בין החדרים.
סליחות.
אבא יצא לבית הכנסת, לתפילותיו. ובבית, ריחות של פירות מתפשטים וממלאים בניחוחם המשכר והמעורר געגועים. פירות מתקלפים. מקולפים. ברקע, נשמע קרקוש הסירים, הגז דולק והסוכר נמהל בפירות.
מאמרים נוספים בנושא:
כן, אמא מכינה ריבות לראש השנה. כל יום היא הכינה ריבה אחרת. ריח הסוכר בפירות המתבשל ממשיך למלא את הבית במתיקותו המוכרת והמרגשת.
בילדותי לא אכלו בביתנו דבש בראש השנה, לא הדבש המוכר בכל אופן. הדבש שלנו היו הריבות שהכינה אמא ע"ה. ריבות בטעם של עוד ועוד, וחבל שנגמר בסוף… ריבות מתאנים, ריבות מענבים, מתפוחים, והכי מופלאה הייתה ריבת החבושים. הריבה הכי מבוקשת אותה אכלנו רק ביום טוב שני של ראש השנה, לאחר ברכת "שהחיינו". והברכה הייתה גם על שסוף סוף נטעם מריבת החבושים הטעימה הזו.
כל אלו היו ריחות אלול שלנו, טעמי ראש השנה הקרב. רק כשבגרנו קנינו דבש "כמו כולם", דבש אמיתי. דבש דבורים.
אבל אותן ריבות, אלו שבושלו שעות רבות על הגז, הריבות שריחן בישר את ימי אלול, את ראש השנה הקרב, את ימי הסליחות, מאותן ריבות נפלאות נשאר רק זיכרון טעמן המתוק והבלתי נשכח…
אולי גם זה יעניין אתכם:
ימי אלול של אבי היו שמחים.
"הקימה מוקדם בבוקר" אמר אבא, "מביאה מזל" (ובאמת, נאמר במשלי כ, יג: "אל תאהב שינה פן תיורש, פקח עיניך ושבע לחם"). הוא שמח להזדמנות לקום ממש מוקדם, להתעטף בטליתו ופניו כפני מלאך.
חודש אלול – אני לדודי ודודי לי.
צאו וראו, שאו עיניים והביטו, המלך בשדה!
הקב"ה קרוב אלינו מתמיד.
אווירה של מתיקות, קדושה ואהבה עוטפת אותנו לאט לאט. כל אחד וזיכרונותיו, כל אחד וגעגועיו, כל אחד ותפילותיו. כל אחד והמסילה האישית המיוחדת לו אל הקדוש ברוך הוא.
כל אחד וימי אלול המתוקים שלו.
כל אחד עם רגעי הקסם שמשפיעים עליו הימים של אלול.
* * *
אתם מוזמנים לכתוב לציפורה בראבי – תעצומות הנפש – כי הכל זה הנפש – בכתובת teilot1@walla.com או לבקר באתר גם ציפור מצאה בית – רפואת הרמב"ם.
ט' אלול התשע"ו
9/12/2016
מאמר מקסים ומרגש
תודה רבה לך על יופי ומתיקות של מאמר. הזכרת לי את הריבות שאימי ז"ל הייתה מכינה במיוחד לכבוד ראש השנה ריבת תפוחי העץ והמיוחדת כמו אצלכם החבושים. לצערי זו השנה הראשונה וגם החג הראשון שלא שאמא לא אתנו.. נפטרה לפני שלושה שבועות וקצת.. עשית לי דזה וו נעים. שנה טובה ומבואכת
ט' אלול התשע"ו
9/12/2016
תודה רבה לך על יופי ומתיקות של מאמר. הזכרת לי את הריבות שאימי ז"ל הייתה מכינה במיוחד לכבוד ראש השנה ריבת תפוחי העץ והמיוחדת כמו אצלכם החבושים. לצערי זו השנה הראשונה וגם החג הראשון שלא שאמא לא אתנו.. נפטרה לפני שלושה שבועות וקצת.. עשית לי דזה וו נעים. שנה טובה ומבואכת