הרשת של העכביש

ההסתבכות עם השקר היא כמו להיתפס ברשת של עכביש. ולפעמים, ממש אין לאן לברוח. אף אחד לא רוצה להיות הארוחה הבאה של אותו יצור שמחכה בפינה בסבלנות לרגע המיוחל...

4 דק' קריאה

חיה עובדיה

פורסם בתאריך 05.04.21

ההסתבכות עם השקר היא כמו להיתפס 
ברשת של עכביש. ולפעמים, ממש אין
לאן
לברוח. אף אחד לא רוצה להיות
הארוחה
הבאה של היצור שאורב שם
בפינה
ומחכה בסבלנות לרגע המיוחל…
 
 
מדהים לגלות שהרבה אנשים מפחדים מאוד מעכבישים ומכל מיני חרקים. למה? הרי היצורים האלה כל כך קטנים מאיתנו, ובאופן תיאורטי, לנו יש הרבה יותר כוח מהם. אנחנו יכולים להחליט אם לחוס על חייהם או להרוג אותם, וההחלטה השנייה בדרך כלל מתבצעת בהסתערות על הפולש עם מטאטא או עם מכת נעל מוחצת. אפילו גברים לפעמים מתקשים להתמודד עם היצורים הקטנים האלה שהשם ברא. ההחלטה שלנו לסיים את חייהם לא צריכה להיות מתוך רוע וזדון. יש לנו רשות לעשות זאת רק כאשר אנו יודעים שהם ארסיים ועלולים לפגוע בנו (כך על פי הגמרא). ואם הם לא מזיקים, עלינו להראות להם את הדרך החוצה, משמע להוציא אותם מסביבתנו כל זמן שזה אפשרי. בשבת, אסור להרוג את החרקים והיצורים האלה בכלל, אלא אם כן אנו יודעים בוודאות שהם מסוכנים. וכמו כל יחסי הגומלין שיש לנו עם שאר צורות החיים הקיימות בעולם, עלינו לגלות אנושיות ולעשות את כל המאמצים מבחינתו ולא לגרום סבל וצער לשום בריה.
 
אחד הסימנים המובהקים והמיוחדים המאפיינים את העכבישים הוא הבית המיוחד שלהם – הרשת של העכביש. חז"ל מלמדים אותנו, שבזכות רשת של עכבישים שנטוותה במהירות וכיסתה את פתח המערה בה הסתתר דוד המלך, כאשר ברח משאול וחייליו, ניצלו חייו. ומנגד, הם גם אומרים לנו שאותה רשת של עכביש הייתה זו שהגבירה את הלהבות בבית המקדש.
 
אם נתקלתם פעם ברשת של עכביש, כלומר עברתם דרכה או נגעתם בה בהיסח הדעת, בטח הרגשתם את התחושה הלא נעימה של חוטי משי דביקים שנדבקו לכם על היד או הפנים. מסכן אותו חרק שנתפס ברשת המומחים הזו, מלכודת שזורה המוכנה לתפוס בה את הקרבן שיהפוך לארוחה הבאה של 'בעל הבית' – העכביש. ברגע שהוא בא במגע עם הנכס הדביק הזה, הוא מסתבך יותר ויותר. וככל שהוא נלחם יותר להיחלץ ממנה, כך הוא נדבק אליה יותר.
 
היצר הרע שלנו הוא כמו רשת של עכביש. הוא תופס אותנו ברשת הדביקה שלו. אם לא ניחלץ ממנה באותו רגע ממש, הוא ישתלט עלינו ותוך זמן קצר ניכנע לרצונותיו, יותר מאשר לרצונותינו, וחשוב יותר מכל – לרצונו של השם. וממעטה שקוף למחצה הרשת הזו תהפוך למסך אטום שבקושי נוכל להבחין דרכו באור.
 
בהקשר ליצר הרע נאמר: "אמר רבי אסי: יצר הרע בתחילה דומא לחוט של בוכיא ובסוף דומה כעבותות העגלה" (ומפרש רש"י: בוכיא – עכביש) (מסכת סוכה נא, א).
 
הסכנה הכרוכה בנפילה לתוך מלכודת היצר היא הפיתוי לעשות עבירות וחטאים, אותם אנו מזהים ויודעים כאסורים. 'הטריק הכי חזק שיש במחסן של היצר הרע הוא, לקחת את מה שאתה יודע כאמת ולהכניס בליבך ספיקות לגבי אמת זו. אם אתה לא נזהר, זה יכול לגרום לך לחטוא גם אם מבחינה רוחנית אתה אדם חזק' (חובות הלבבות, רבינו בחיי אבן פקודה). ההסתבכות עם השקר היא כמו להיתפס ברשת. וככל שאדם נופל לעבירה יותר ויותר, כך הוא נתפס בה יותר עד שאין לו לאן לברוח. אם אנחנו לא רוצים להיות הארוחה הבאה של העכביש (היצר הרע) עדיף להתגבר על הפיתויים שהוא מציע לנו, לדחות את כולם על הסף. וכמו שאנו מבינים, ובהתאם לזה מתייחסים אליו, העכביש הוא יצור דוחה ומבחיל, מעורר צמרמורת ברגע המפגש איתו, ואנו עושים כל שביכולתנו להתרחק ממנו או להרחיק אותו מאיתנו. אז למה אנחנו לא עושים את אותו הדבר עם היצר הרע? זה שאנחנו לא רואים אותו זה לא אומר שהוא לא שם, מרחף מעל ראשינו ומוכן להופיע בכל רגע לא צפוי. וכמו 'חברנו' בעל השמונה-רגליים, תנו לפורץ הזה בעיטה והעיפו אותו החוצה.
 
עובדה נוספת ומעניינת מאוד על הרשת של העכביש היא, שהיא מיוצרת מחומר עשיר בחלבונים הנמצא בגופו של העכביש. לפעמים, כאשר הרשת מאבדת את דביקותה היא כבר לא מהווה מלכודת לשום חרק, שום דבר לא ייתפס בה. ואז, העכביש יאכל את הרשת הישנה רק כדי לבנות רשת חדשה, כך הוא גם יזין את עצמו. והדבר דומה ליצר הרע שלנו. אם נתרחק 'מהרשת' הוא יאבד את השליטה שלו עלינו ויצטרך להשביע את רעבונו מהרשת הריקה, ולא על חשבון הנשמות שלנו. רבי נחמן מברסלב זי"ע מלמד אותנו שאנחנו חייבים להיות בשמחה. זאת, משום שהשמחה היא כלי חזק מאוד השומר ומגן על האדם מפני היצר הרע שצומח וגדל על קרקע של עצבות, דבר שאסור לנו לתת לו.
 
אנו יודעים שקורי עכביש בבית הם דבר לא טוב. יש האומרים שהם גורמים למריבות ומחלוקות, ויש האומרים ששדים נאחזים בהם. הדרך הכי בטוחה לשמור את בתינו נקיים מקורים אלה היא, לנקות את הפינות והמקומות בהם הם מצויים. וכמו שאנו רוצים שהבית שלנו יהיה נטול קורי עכביש, כך עלינו לרצות להשמיד ולהרחיק את המחשבות הרעות והמזהמות הממלאות את מוחנו (חלק מהרשת של היצר). רק קדושה וטהרה שומרות ומגינות עלינו, מהוות חומת מגן ומאפשרות לדברים הנכונים והטובים להיכנס לבתינו ולליבנו.
 
אומר רב יהודה (מסכת סוכה נב, א): "לעתיד לבוא, מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה. הללו בוכין והללו בוכין. צדיקים בוכין ואומרים, היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה? ורשעים בוכין ואומרים, היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה? ואף הקב"ה תמה עימהם…."
 
אנחנו לא צריכים לחכות שמשיח יבוא וישמיד את היצר הרע ויסלק אותו מחיינו. אם נכבוש את כל הקשיים שלנו עם אמונה אמיתית, תפילה ותשובה, נראה שהם לא יותר מאשר רשת של קורי עכביש אותה אפשר לנקות בהינף סמרטוט.
 
רבי נחמן מברסלב מספר לנו ("שיחות הר"ן", רל"ב) על "גיבור אחד חגר מותניו לכבוש חומה חזקה, ואחר כך כשבא אל השער, היה ארוג על השער מעטה מקורי עכביש שסתם את השער. וכי יש שטות מזה שיהיה חוזר ממלחמתו מחמת הסתימה של הקורי עכביש?!"
 
ומשיב: "…בודאי הוא שטות גדול, כי הלא הוא (אותו גיבור) רוצה לכבוש בדיבורו מלחמה חזקה שהוא מלחמת היצר, ועכשיו כשהוא סמוך לדבר, לכבוש ולשבור חומות ולפתוח שערים… ובשביל מניעה קלה מחלישות דעתו ימנע?! שהרי המניעה הזאת נחשבת לסתימה של קורי עכביש מנגד החומות שרוצה לשבור"!
 
אל תיפלו לשטות-מלכודת הזאת!

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה