התוכנית שלא התממשה

אחרי שחותם המלך הוטבע על
תוכנית ההשמדה הגדולה, מרדכי
ואסתר, במקום להשתמש בערוצים
הדיפלומטים, בוחרים בדרך תמוהה
לבטל אותה. למה?
 
 
בחג פורים אנו חוגגים את הניסים הגדולים שהיו לעם ישראל באותה תקופה – התוכנית הזדונית של המן הרשע שנחתמה על ידי המלך אחשוורוש "להרוג להשמיד ולאבד את כל היהודים" (אסתר ג, יג) לא התממשה בסופו של דבר.
 
מרדכי היהודי, מנהיג היהודים באותם ימים, ובת דודו – הלא היא אסתר המלכה, שימשו תפקיד מרכזי על בימת הימים ההם לביטול הגזירה האיומה. הדרך בה הם פעלו הייתה מאלפת ומחכימה.
 
באותם ימים מרדכי היהודי היה חלק מבית דינו של אחשוורוש – שימש יועץ ראשי למלך. ולא רק, לא מזמן הוא אפילו הציל את חייו של המלך. אסתר הייתה, כמובן, אשתו של המלך. "ותישא חן וחסד לפניו", כך ראה אותה אחשוורוש ובעקבות זאת הכתיר אותה למלכה תחת ושתי. בהתחשב בעובדה שהשניים הללו היו מאוד קרובים, נראה שהדבר הראשון שהיה צריך לעשות כדי להציל את העם היהודי, הוא להשתמש בקשר שלהם עם המלך ולבטל את הגזירה.
 
ברגע שתוכניתו של המן התגלתה למרדכי היהודי, מיד "וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת-בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר (שושן) וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדוֹלָה וּמָרָה" (שם ד, א). אותה זעקה שהחרידה את כל היהודים לחזור בתשובה ולתקן את מעשיהם. רק אחרי שעשה את הפעולה הזו הוא העביר הנחיות לאסתר: "לָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ לְהִתְחַנֶּן-לוֹ וּלְבַקֵּשׁ מִלְּפָנָיו עַל-עַמָּהּ".
 
גם אסתר פעלה כפי שפעל מרדכי. ולפני שבאה שוב אל המלך היא העבירה למרדכי את ההנחיות הבאות: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ…" (אסתר ד, יז).
 
עכשיו, אסתר צריכה להיראות לפני המלך ולהתחנן בפניו למרות, ובעיקר, שהיא לא נקראה אליו מזה שלושים יום, צעד שעלול להוות סכנת מוות למי שבא אל המלך בלי רשותו. למה היא בכל זאת החליטה לצום שלושה ימים? הרי פעולה תגרום לה להיראות פחות יפה ומושכת?
 
התשובה לכך היא שגם מרדכי וגם אסתר הבינו שהדין הנורא, שמרחף מעל ראשו של העם היהודי, הוא תוצאה של פגם באותו עניין – כשם שחטאו במשתה של אותו רשע, לכן היה צריך לצום כדי לכפר על זה. ומכיוון שזה ברור שאדם לא יכול לבטל את התוצאה הסופית (את הדין) בלי לבטל תחילה את הסיבה (החטא שנגרם מעצם היותם במשתה, דבר שעורר קטרוג גדול בשמים) לכן צריך לכנוס את כולם, את כל עם ישראל, ולעשות תשובה – שלושת ימי צום.
 
ברגע שהסיבה הרוחנית לדין תוקנה, ובגלל שאלוקים רצה את אותה פעולה יקרה של תשובת העם בדרך כביכול טבעית, רק אז שניהם פנו לאחשוורוש כדי לבטל את הדין.
 
מכיוון שהפנייה תחינה-הפצרה בפני אחשוורוש נראית הכלי הטבעי לישועה האמיתית שהגיעה מלמעלה, מובן למה מרדכי ואסתר לא היו מודאגים מלהופיע בפני מלך בשר ודם.
 
וכאן נכנס המסר המאלף לכולנו: יש אנשים שחושבים שבזמנים קשים הטבע – השתדלויות 'הטבעיות' שלנו – צריך להיות קודם לפעולות הרוחניות, אבל הם טועים טעות גדולה!
 
כשמתרגשת צרה על עם ישראל צריך לחפש קודם כל את שורשיה הרוחניים. וכשמתקנים את הסיבה הפנימית, את ביטוייה החיצוניים, רק אז אפשר לפעול 'בערוצים הדיפלומטיים', הטבע.
 
זה מה שמלמד אותנו הסיפור של פורים: אמצעי הטבע הם רק משניים. הצעד הראשון והחשוב ביותר חייב להיות חיזוק הקשר שלנו עם בורא עולם – על ידי לימוד את התורה וקיום המצוות. אז, ורק אז, אפשר לפנות להשתדלות טבעית כדי לשחרר את עצמנו מהקושי.
 
וכשם שבחינה זו מגינה על עם ישראל ככלל, כך הוא הדבר גם לגבי הפרט. כל יהודי חייב לדעת שעליו להיות קשור לבורא עולם, שהוא מעל לכל הטבע. אחרי הכל, ברכתו של הבורא חייבת 'להתלבש' בכלי טבעי-גשמי של פעולה אנושית ("כל אשר תעשה") ופעולה אנושית היא רק לבוש. והדגש העיקרי לא צריך להיות על הלבוש, אלא על הדרך בה בורא עולם משפיע לנו את השפע והברכה.
 
זאת הדרך לבטל תוכניות של כל ההמנים למיניהם שקמים עלינו בכל דור ודור והקב"ה מצילנו מידם.
 
(מעובד על פי שיחותיו של הרבי מליובאוויטש זי"ע).